היי שרון :-) - הריון ולידה

היי מילנה
סליחה סליחה... על ההמתנה הארוכה...
אני רוצה להתחיל מההתחלה:
כתבת ש"שקד לא שולט על הידיים שלו כשהוא מתעצבן" - ראשית, אני מציעה לך למפות ולהבין היכן הם המקומות (לא רק גיאוגרפית, "היכן", אלא באילו מצבים? באילו סיטואציות? האם יש אנשים מסוימים שבקרבתם ה"להתעצבן" הזה קורה יותר? האם זה קורה מתסכול? מאי יכולת לדחות סיפוקים? האם זה קורה כשהוא צריך להמתין למשהו? כשהוא רעב? צמא? עייף?...) נסי להבין מהם המקומות שבהם הוא "מתעצבן" ואז יקל עלייך לשלוט במקומות אלו: לצפות את בואם, להתכונן לקראתם, להפחית את עוצמת ה"עצבים" של שקד, וסתם להבין ש"במקום כזה וכזה ובסיטואציה כזו כזו, ייתכן ששקד ואני נכנסים ל'בור' של עצבים".
התרופה הראשונה לכל מצב היא פשוט להבין את המצב ולדעת לצפות, בגדול, לאן המצב הזה מוביל. אז מאד ייתכן שעצם המיפוי וההבנה של הסיטואציות המקדימות של ה"עצבים" של שקד - יסייעו להפחית את הסיטואציות עצמן.

ולגבי ההימצאות במצב עצמו וה"מעגל" שאת מתארת שקורה ביניכם:
נשמע לי קצת כמו מן "מעגל חוסר אונים" שכזה...
שקד נכנס למצבים ש(תהיי בטוחה) שגם לו (או: בעיקר לו) הם לא נעימים והוא היה מעדיף לא להיכנס אליהם.
את מגיבה כפי שאת מגיבה, וההמשך של הסיטואציה ביניכם רק מאשר ש:
1) התנהגותכם אחד כלפי השניה ושניה כלפי האחד - מאמללת את שניכם.
2) התנהגותכם אחד כלפי השניה ושניה כלפי האחד היא התנהגות בלתי יעילה מכיוון שהיא לא מביאה לתוצאות הרצויות לאף אחד משניכם: הוא לא משיג את מה שהוא רוצה - תשומת ליבך, ואת לא משיגה את מה שאת רוצה - הפסקת המכות.
ומכאן עולה מסקנה אחת:
כדי להפסיק את זה, יש לאמץ צורת התנהגות/תגובה דיאדית אחרת, שונה, מכפי שהייתה עד עתה.
אני מבינה ממך שה"מכות" או תנועת הידיים של שקד במצבי ה"התעצבנות" שלו, הן תנועות בלתי רצוניות (כתבת שהוא אינו שולט על תנועות ידיו...).
ראשית, כפי שכתבתי לך בהתחלה - חשוב לדעת מהם המצבים שמביאים את שקד למצבים בהם תנועות ידיו הן פרועות עד כדי כך.
חשוב לדעת את זה, מכיוון שאת מתארת שפריקת המתח הזה ע"י ידיו, מופנית כלפייך. האם גם במצבים בהם לכאורה את אינך "אשמה" במצב אליו הגיע שקד, עדיין תנועות הידיים (ה"מכות") מכוונות כלפייך?
האם קורים גם מצבים בהם שקד מכה מישהו או משהו אחר, מלבדך? או שזה תמיד מכוון כלפייך?
כך או כך (אבל חשוב שתתני את הדעת על הנקודה הזו), אני מציעה למצוא אובייקט אחר (אחר ממך) אליו ילמד שקד לכוון את אנרגיות הכעס/העלבון/חוסר האונים שלו.
זו יכולה להיות בובה כלשהי - פרוותית או לא, דמויית אדם או לא.
זו יכולה להיות ערכת עבודת נגרות, בה ידפוק בפטיש על "מסמרים" (לא אמיתיים. יש ערכות כאלו לילדים).
זו יכולה להיות פינת תיפוף על תופים.
זו יכולה להיות פינת ניירות בה יקרע ניירות ועיתונים ישנים שיונחו שם בדיוק למטרה זו.
זו יכולה להיות פינת קליעה למטרה בה יקלע בחיצים למטרה על הקיר.
זו יכולה להיות פינת עבודה בחימר בה יעסוק בחימר שהוא חומר נהדר להוצאת אגרסיות.
יש עוד רעיונות, אניח לך למצוא אותם לבד.
הרעיון הוא לספק לשקד נתיב אחר להוצאת ה"עצבים" שלו, נתיב שאינו פוגע במישהו אחר, נתיב "מעודן" יותר.

אט אט, תלמדי אותו (ע"י מתן חיזוקים חיוביים להפניית הכעס וה"עצבים" לגורם האחר שהחלטת עליו, ומתן פידבק שלילי כשהוא בוחר, שוב, להכות אותך) להפנות את האנרגיה ה"שלילית" (האגרסיבית, התוקפנית) לנתיב האחר שהוחלט, ולא כלפייך.

בהצלחה, ואשמח לשמוע איך הולך בהמשך...

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il