תודה!
כיף לקרוא את הדברים...
ראשית אני חייבת לציין שציורי ילדים זה אחד הנושאים האהובים עלי באופן אישי.
בעיסוקי הקודם אני תראפיסטית באמנות ואכן עסקתי בכך עם ילדים מס' שנים (כיום עוסקת בבריאות הנפש ובשיקום נפגעי נפש).
ולעניין,
חשוב לדעת שידיים וזרועות הם פריט הגוף שמצטרף אחרון לציורי "גוף אדם" של ילדים. ראשית הם מציירים ראש, אח"כ ראש וגוף, אח"כ ראש-גוף ורגליים, ולבסוף נוספות הזרועות - בדר"כ
לא לפני גיל 5.
את מתארת שאצל בנך בן ה - 7 ו - 3 חוד' קיימת השמטה של פריט גוף זה.
בספרו ("ציורי ילדים כאמצעי הבעה ואבחנה") מציין יהודה רימרמן כי "השמטת הזרועות מעידה על אי יעילות, אין אונים וותרנות. כיוון שהזרועות מייצגות כוח וחוזק, השמטתן עלולה להצביע על הרגשת חולשה, אי אמון בכוחו של הילד המצייר"...
עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בדברים כלליים בלבד! אין זו בשום פנים ואופן אבחנה או הצעה לכיוון טיפולי כלשהו, אלא מתן כיוון כללי בלבד.
לשם אבחנה מוסמכת, אני לעולם לא מסתמכת על ציור בלבד, אלא מלווה את הציור בשיחה (תוך כדי, ולאחר שהילד סיים לצייר) תוך שאילת שאלות מכוונות (כמו: "מה גילה של הדמות?", "האם לדמות אחים/אחיות, וכמה?", "במה הדמות עוסקת/מה מקצועה?", האם הדמות בריאה/בריא?", "האם היא יפה?", "מה החלק הטוב בגופה?", "מה החלק הרע בגופה?", "מה הדמות חושבת על עצמה?", "האם היא מאושרת?", "האם היא עצובה?"... וכו' וכו'...)
לבסוף, ממליצה להגיע (כמובן, אם את רואה את עניין השמטת הזרועות כמטריד) לאבחון מסודר ושיחה שתבהיר את הדברים, עם מטפל/ת באמנות או פסיכולוג שמכיר גם ציורי ילדים.
מקווה שסייעתי
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il