טלי יקירתי,
איזה כיף לראות אותך פה...
ואיזה כיף לשמוע שזיו נפתח בצורה כזו ומתנהג הרבה יותר בחופשיות ובקלילות. ממש תענוג, ואני מבינה לגמרי את הנחת שלך...
ובכלל, הויה דולורוזה עם הגן החדש, זה סיפור מדהים בפני עצמו...
ולשאלתך:
אני מסכימה איתך לגבי זה שאין לטעת פחדים שאין להם מקום, זה סתם מיותר ועלול להביא להשלכות בצורת חרדות שיתפרצו מאוחר יותר.
עם זאת,
כשילד מגיע לגיל בו הוא נעשה יותר עצמאי, וכבר מתפקד בצורה נפרדת (גם אם רק חלקית ועדיין לא באופן מלא) מהוריו או מלוויו האחרים (סבא-סבתא, מטפלת, בייביסיטר, וכו'), יש מקום להתריע על סכנות - בשביל ליידע אותו.
המטרה היא יידוע בסכנות ודרכי מניעה (או היחלצות), ולא זריעת פחדים/חרדות.
וזה אמור להיות הקו המנחה בשיחה עם הילד.
למשל, בואי נקח לדוגמא את סכנת הכביש:
את: "זיוי, כשאנחנו הולכים ברחוב, אנחנו צריכים ללכת על המדרכה, ואני מבקשת שתתן לי יד כל הזמן"
זיו: "למה?" (כי מן הסתם, זה מה שהוא ישאל...)
את: "כי בכביש נוסעות מכוניות מאד מהר, ואם נלך בכביש ולא על המדרכה, המכוניות יתנו לנו מכה חזקה מאד ויכאב לנו..."
לא הבנתי למה הכוונה ב"זרים"? שכנים הם לא "זרים", לפחות לא זרים מוחלטים... כנ"ל הקופאית בסופר, לא?...
הייתי מנסה יותר לשים לב האם זיו באמת ניגש לאנשים ברחוב ו"סתם" מתחיל לדבר איתם ומנסה ליצור קשר. כי אם לא באמת, אז לא חושבת שיש פה איזושהי סכנה ממשית... (בהנחה שהוא כן פותח בשיחה עם הקופאית בסופר או עם השכנים, אלו עדיין לא זרים מוחלטים, והוא בוודאי עושה את זה כשאת בקרבת מקום ומשגיחה - אפילו מרחוק) אם כן, ואת לא בקרבת מקום ולא רואה - הרי ש-כן, זה יכול להיות מסוכן.
אבל בואי נשים רגע יד על הלב - כמה זה באמת קורה? האם הוא מתהלך באמת לבדו ברחובות ופותח בשיחות עם זרים מוחלטים?...
לגבי זהירות במים (בריכה וים) - אני כן רואה צורך לדבר איתו על זה, אפילו ברמת ה"כשמגיעים לבריכה, צריך לחכות שאמא/אבא/סבא ישימו את המצופים/ינפחו את הגלגל, וימרחו לך קרם הגנה, ורק אח"כ אתה יכול להכנס למים - יחד עם אמא/אבא/סבא."
פירוט הסכנות? איזה סכנות? טביעה - יש צורך להסביר שבמים אי אפשר לנשום, ולכן הראש (ובעיקר הפה והאף שדרכם נושמים) צריך להישאר מחוץ למים, ואת זה משיגים בעזרת המצופים/הגלגל.
היכוות מהשמש החזקה - צריך להסביר שזה יכול מאד לכאוב, וכדי להגן על העור ולמנוע היכוות, אנו מורחים קרם הגנה.
התייבשות - אם נתייבש לא יהיה לנו כוח לשחק, ולכן צריך לשתות מידי 20 דק'.
בעקרון, הסבר קצר וממצה ברמה הכללית, כשהקו המנחה הוא יידוע ודרכי מניעה, ולא זריעת פחדים - הוא הקו המנחה.
אם זה נעשה בצורה זו, אני לא רואה סיבה למה לא...
אשמח לנסוע ביחד בחמישי! ד"א, בחמישי בבוקר אני בר"ג...
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il