נועה,
בהחלט לא בעד טיפול תרופתי בגיל הזה, בוודאי שלא אם אין שום צורך.
נחמד ששללו בעית קשב והיפראקטיביות.
לא מבינה את המושגים: "תוסס" ו"יש לו אי שקט". לא מבינה בזה, מצטערת.
העובדה, ע"פ תיאורך, היא שבעית ההתנהגות שלו משפיעה עליו, עליכם כהוריו ועל סביבתו.
ולדעתי - זהו קריטריון מספיק על מנת לקבוע צורך בהתערבות, גם אם לא הוגדרה בצורה רשמית בעית קשב והיפראקטיביות.
רק לסבר את האוזן:
אין שום סתירה (בשום פנים ואופן! באופן מוחלט וחד משמעי) בין היותו מאד חכם ובעל מנת משכל של 128 (לא מבינה בזה... אני מניחה שזה נחשב גבוה...) לבין היותו סובל מבעית התנהגות המשפיעה (ולא ממש לטובה) על סביבתו ועליו.
המלצתי על טיפול מערכתי (בילד+במשפחה, בעיקר ההורים) משום שכל התנהגות שהיא של בני אדם (גם בני אדם בני 5. גם בני 3 וגם בני 2. ואפילו בני אדם בני חודש...) מכוונת להשגת תגובה כלשהי. ולכן חשוב ללמוד כיצד התגובות שלכם מעודדות את התנהגותו כיום, וכיצד התגובות שלכם יכולות להשתנות כדי לקדם התנהגות "חיובית" יותר.
טיפול משולב שכזה ניתן לקבל מכל איש מקצוע שעוסק בילדים - פסיכולוג, עו"ס, מטפל באמנות, בתנועה, במשחק, טיפול דיאדי...
ניתן להגיע באופן פרטי או באמצעות קופ"ח, לאחר הפנייה מרופא ילדים ואבחון ייעודי למטרת טיפול.
בהצלחה!
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il