היי לכולן,
רציתי לשתף אותן במשהו קצת עצוב שעובר עליי בשבועות האחרונות..
אני משתפת איתכן כאן בקשר להריון אבל לא בקשר לנישואיי.
בעלי עזב אותי ,אני לבד בהריון הזה.יש לי ב"ה את אחיותיי ואת הוריי שמעודדים אותי אבל מי כמוכן יודעת שמרגעים האלה בתקופה הזאת של החיים צריך את הבעל.
את הבן אדם שאיתו עשית אהבה ויצא פרי אהבתינו
קשה לי מאד למרות שאני מנסה לעודד את עצמי ..למרות כל הבחיות ההקאות ,כאבי הראש וכו..שאני עוברת..אני גם מוטרדת להשאר אם חד הורית.
אני רוצה את הילד הזה..אני בת 30+ הריון ראשון אני רוצה כבר להיות אמא למרות הכל.אבל...כואב לי
התקשרתי אליו אתמול לשתף אותו בהריון אבל כנראה זה לא מעניין אותו וגם אני לא מעניינת אותו אז הוא ניתק לי בפרצוף.
הוא פתח תיק בבית הדין הרבני לגירושין אני תובעת שלום בית
אני רוצה שיהיה לילד שלי משפחה.
איך עוברים את זה לבד???
רוצה לשמוע את דעתכן..
תודה
נטלי