התמודדות עם מוות במשפחה - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..

הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש

כל הפורומים הורות פורום תמיכה נפשית התמודדות עם מוות במשפחה

שלום שרון.

לפני כחודשיים איבדתי את אימי לאחר מחלה ממושכת (שנה).
אני ובני מתגוררים איתה ועם אבי. היא היתה דמות מאוד מרכזית בחיי איתי
והקשר בינהם היה מדהים.
בתקופת החולי הוא אף סעד אותה אם אפשר לומר כזה דבר על ילד בן שנה ושמונה חודשים.
הרגישות שלו כלפיה היתה מפחידה... כל גרעפס היה מקפיץ אותו לדלי ההקאות.
הוא מעולם לא נתן לה לעמוד לבד ותמיד היה מושיט יד ואף "מזעיק" תגבורת ליד השניה.
כמעט חודשיים חלפו הוא כבר בן שנתיים ולדעתי הוא מאוד מאוד מתגעגע.
קשה לי מאוד להסביר לו שסבתא איננה והתסכול שלו בא לידי ביטוי בזה שהוא
מנסה להוציא אותה מהתמונה... הוא ממש מנסה ומתעצבן, לדעתי חסר לו המגע.
הוא מנשק את התמונה מתלהב ומתרגש בכל פעם שהיא על המסך רוקדת ומחייכת
כי ככה הוא זוכר אותה למעשה חיה. ובתמונה היא דוממת...
זה שובר לי את הלב כל פעם מחדש.

אני אפילו לא יודעת מה לשאול אותך... אז אקבל כל הדרכה בשמחה ובברכה.

תודה מראש פלוקי המתוסכלת

על ידי פלוקי1 13/07/2011 19:18:13

6 תגובות

עמוד 1

רק רציתי לחזק אותך קצת

על ידי אודליה_84 13/07/2011 19:18:13
שלא תדעי יותר צער

על ידי rinat24 13/07/2011 19:18:13
כל כך כואב...
משתתפת בצערך העמוק יקירתי, הלוואי שתמצאי נחמה...
פלוקי, אני חושבת באמת ובתמים שאחת המטלות הקשות ביותר שעומדות בפני הורים, היא לנסות ולהסביר לילדים את מושג המוות.
המשימה הזו היא קשה יותר ככל שהילד צעיר יותר, מכיוון שבשלות רגשית וקוגניטיבית הן דברים שדרושים על מנת להבין את מושג המוות ולהיות מסוגלים לעבד אותו ברמה הרגשית.
וקשה לדרוש דרישות שכאלו מפעוט כבן שנתיים...
את מתארת סיטואציה מאד טעונה, הן עבור בנך והן עבורך: הגעגועים העזים שמתבטאים בניסיונותיו להוציאה מהתמונה...
אני רוצה לומר לך שאחד ההיבטים הקשים ביותר בהתמודדות של פעוטות עם מוות הוא ההתייחסות לתחושת הנטישה שחווה הפעוט. בעולמו: "מי שמת - עוזב אותי". תחושת הנטישה עלולה לעורר רגש של כעס ("מדוע היא עזבה?") וכתוצאה - פחד שאנשים אחרים (ההורים?...) שבהם תלוי הילד עלולים גם לנטוש ולהשאירו לבדו בעולם...
בנך צעיר מאד. ידוע לנו שילדים מתחילים לשאול שאלות על מוות בגיל 3.
כרגע, בשל גילו הבאמת צעיר, אני מציעה לנסות ולהתמודד דרך התמונות שלה, בצורה ויזואלית.
שכפלי תמונה אחת, או יותר לפי רצונך. השכפול יכול להיעשות במכונת צילום פשוטה - בתנאי שהיא תיראה בשכפול ברורה מספיק, ומוכרת לבנך כפי שתמונתה הצבעונית מוכרת לו.
תני לו את התמונה/ות ואפשרי לו לעשות עם דמותה כרצונו. את יכולה גם לגזור את דמותה מתוך התמונה ולשחק איתו במשחק שיסייע לו להתגבר על הגעגועים דרך המחזה/דיבוב שלו לומר את תחושותיו.

אל תחששי לגלות בפניו את תחושותייך. זה בסדר לבכות, גם בקרבתו. הוא אבל על סבתו - את אבלה על אמך. הוא בדרכו - את בדרכך. תחושת העצב העז, הגעגועים והאבל מקרבים אתכם זו לזה, ולא מרחיקים.

אני איתך באבלך, תנוחמי משמיים...

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

על ידי shemesh 13/07/2011 19:18:13
על ידי איפי 13/07/2011 19:18:13
ראשית בנות יקרות תודה על הניחומים

על ידי פלוקי1 13/07/2011 19:18:13
פלוקי יקירתי - הגישה של להפריד ילדים קטנים ופעוטות משאר בני משפחה הנמצאים באבל על מות יקר להם, היא גישה מוכרת.
אני באופן אישי חושבת שהגישה הזו מוטעית. היא גורמת לבלבול, חרדה והסקת מסקנות מוטעות לגבי מה שקרה.
אין להסתיר מילדים קטנים את נושא האבל. יש לתת להם להתאבל בדרכם, הגם שיכולה להיות שונה מדרכם של המבוגרים להתאבל.

הלוואי שתוכלי למצוא נחמה...
שרון.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

על ידי shemesh 13/07/2011 19:18:13