איך להסביר? כבר שאלתי בעבר - הריון ולידה

שלי יקירתי
מצטערת לשמוע על ההתפתחויות ה"לא משהו" בכיוון של הגרוש... ומחזקת אותך - אין לערב את דניאלה ביחסייך עם גרושך, ובוודאי שלא בסכסוכים ביניכם.
אני מבינה שהשאלות של דניאלה בקשר לאביה וזהותו הן שאלות שמטרידות אותך - וניתן בהחלט להבין מדוע...

לא כ"כ הבנתי מה את מבקשת.. "אם תוכלי להדריך אותי מה בדיוק ואיך להסביר?" - איך להסביר את מה?
את העובדה שאין דמות "ממשית" של אב אצלכם בבית? (כזה שנותן לה נשיקה בבוקר לפני לכתו לעבודה)
את השאלה "מה זה אבא?"
למה אין לה אבא?
ולא הבנתי מדוע ההסבר שהציעה חברתך: "תגידי לה שיש לה אבא והוא רחוק" - הוא שקר. זו לא האמת?
בקצרה, הדרך הנכונה להתייחס לכל העניין היא ב"להתמקד במה שיש":
את שמחה בדניאלה (היא לא ילדה ב"טעות")
האבא שלה מפסיד כשהוא לא בקשר איתה (כלומר, דניאלה היא לא "עול")
להעביר מסר של "אנחנו משפחה" (אמא, דניאלה, סבא וסבתא - ולא "ילדה בלי אבא")
ושגם משפחה קטנה יכולה להיות תא משפחתי חם!



שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

שרוני תודה על התשובה בואי אחדד לך כן אני צריכה לדעת איך להסביר לה מזה אבא כלומר הסברתי לה שאבא זה אדם שחי בבית עם האמא והילדים מפנק מחבק לוקח לגן מחזיר לעיתים משחק איתם מביא הפתעות ועוד ועוד זה מה שאני הסברתי לה (רק בלי המילה עוד עוד) אני ממש לא יודעת אם זו הדרך הנכונה איך שהסברתי לה.
נכון אני מאוד שמחה בדנדוש ואני מתה עליה וכן נתתי הוראות מיוחדות במעון לגבי דנדוש (השמירה עליה עד אוקטובר לפחות השמירה צריכה להיות עליה צמודה אז יקבל את גזר הדין שלו מבית המשפט)
ששואלים את דנדוש לשם המשפחה שלה היא אומרת בלי להתבלבל רק פרידמן
שוב היא עדין לא שואלת איפה אבא שלי או למה לי אין עדין לא הגענו לזה רק ביינתיים דנדוש שואלת מזה אבא ולמה לילדה אחרת יש אבא ולמה הוא מרים אותה ורואה את אבא של חברה הכי טובה שלה מהגן והיא רוצה שיתן לה גם נשיקה (אני לא רואה בזה פסול)
אז שוב אני מקווה שחידדתי קצת יותר

הי שלהבת
כמובן תחכי לעיצה מקצועית ,אבל דעתי היא שאת צריכה לדבר איתה באופן הפשוט ביותר, מבלי לעשות דרמה.
את יכולה לומר לדניאלה ש "אבא ואמא עשו אותך ביחד ואחר כך אבא ואמא רבו, הם ברוגז עכשיו ובגלל זה אבא ואמא לא גרים ביחד כמו במשפחות אחרות"
ואם היא תשאל "למה אבא לא בא לבקר " תגידי לה את האמת "כי הוא איש חולה מאוד".
בהצלחה, נשיקות לדניאלה (אני כבר מחכה לראותתמונה שלה עם החליפה החדשה)

בוקר טוב
לירון - תודה!
שלי,

את שואלת לגבי השאלה: "מה זה אבא?"
ולא לגבי השאלות:
"איפה אבא שלי?" ו"למה לי אין אבא?"
השאלה "מה זה?" מעידה על תחילתו של עיסוק בשאלת האב. כפי שאת בעצמך כתבת, ובחוכמה - היא עדיין לא עוסקת בשאלות "איפה הוא", ובשאלה: "למה לה יש ולי אין" היא רק מתחילה לעסוק.
הייתי מציעה לך להתמקד בשאלת ה"מה זה", וללכת איתה הלאה - זה הדבר הנכון לעשות גם מבחינת התאמת תשובותייך אליה לרמת ההבנה שהיא מסוגלת לה, ואותה היא מבקשת.
באופן כללי ביותר, אנו יודעים שילדים במשפחות חד הוריות מתחילים לשאול את עצמם שאלות לגבי אב נעדר בערך מגיל שנתיים וחצי. השאלות הללו עולות בעיקר כאשר הם נפגשים בדמות אב אצל חברים, בגן, בגן השעשועים, כשלומדים על משפחה במסגרת הגן או החוג, וכדומה.
אני מציעה להראות לדניאלה תמונה/ות של אביה. גם אם אין לך תמונה מהתקופה האחרונה (וזה בסדר!), הראי לה את תמונת חתונתכם - תמונה בה אתם מצולמים יחדיו, והסבירי לה שזהו אביה.
שבי איתה והתבוננו בתמונות. הסבירי לה באופן הפשוט ביותר האפשרי: "זהו X (נקבי בשמו), אבא שלך." היי מוכנה לשאלות, ואף העבירי לה מסר שאת מוכנה לשאלותיה: "את יכולה לשאול אותי על אבא, אולי לא אדע להסביר את הכל, אבל אני אנסה לומר לך מה שאני יודעת, גם אם זה יעשה את שתינו עצובות קצת"...
ומכאן והלאה - תני לה להוביל.
היא תשאל ואת תעני, בהתאם לרמת הבנתה ובהתאם כמובן, למה שאת מוכנה לחשוף בפניה (ומה שאת מוכנה לחשוף בפניה הם דברים שלא מסכנים אותה כמובן. מעבר לזה, אני חושבת שמגיע לה לדעת הכל על האיש שהיה שותף להבאתה לעולם. הוא אביה - ואל לך לשכוח זאת. הסכסוך הקשה ביניכם הם שלך. בשבילה - הוא אב.)

שלי, אני חוזרת לתחילת דבריי:
השאלה "מה זה?" בהחלט מעידה על תחילת עיסוק, תחילת עיסוק שמקורו בבלבול. רק אמירה ישירה (גם אם כואבת עבורך) לגבי אביה תגרום לבלבול לסגת, ותפנה את דניאלה לעסוק בהשלמה עם התא המשפחתי המצומצם יותר שיש לה.

היי פנויה עבורה, לפזר את מסך הערפל שכרגע היא שרויה בו בקשר לדמות האב הנעדר מחייה.

בהצלחה מותק
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

שרוני תודה על התשובה

השאלה עצמה עולה לא קבוע אלא פעם ב.............. והיא מודעת שיש קודם דניאלה ואמא וגם סבתא וסבא וחוזרת על הדברים לי אין אבא לי יש אמא סבא סבתא כלומר דנדוש מבינה שהיא "שונה" מאחרים אך יחד עם לא דומהוהיא ממש לא מתעסקת בחיסרון יותר מדי אז אם מפסיקה לשאול זה נכון "לחפור" בנושא להעלות אותו?

שלי,
אני בדיעה שבמיוחד בגילה של דניאלה - מעל 3 שנים, עצם העובדה שהיא לא פונה/לא מרבה בשאלה, לא מעידה על כך שהיא לא עסוקה בשאלה.
לכן, אני חושבת שכן, יש לנסות "לפתוח דלת" לשיחה - בלי לכפות אותה על הילדה. כפי שכתבתי לך מקודם - אני חושבת שהתבוננות משותפת באלבום התמונות היא דרך טובה. אפשר לקרוא בשם האב: "זהו X - אבא שלך", ולתת הסבר להיעדרו.
את יכולה להוסיף ולומר: "אני מבינה/רואה שקשה לך לדבר על כך" או: "שאת פוחדת לשאול עליו" - ועם זאת לנסות כן להגיע לשיחה.
אם דניאלה לא תשתף פעולה - לא כדאי ללחוץ.
אפשר לנסות שוב כעבור זמן מה.
כמובן שרצוי, כפי שכתבתי לך קודם, להעביר מסר כמו: "את יכולה לשאול אותי על אבא"...

כמו שאת רואה, אין פה עניין של "חפירה" בנושא. הנושא נוגע לחייה באופן אישי ומהותי, והיא עוסקת בו בינה לבינה (גם אם היא לא משתפת אותך בכך...). המטרה בהעלאת הנושא היא לאפשר לה דרך גישה לדיבור על הנושא, איתך, בזמנה ולפי רצונה.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

תודה שרוני