נשיכות - הריון ולידה

היי טלטלונת,
איזה חמוד - "בואי נדבר על הנשיכות"... . נשמע לי שהוא מספיק נבון ומודע למעשיו, ובקשתו "לדבר על הנשיכות" לא באה ממקום של "לעשות מזה עניין של תשומת לב יתירה" אלא ממקום של רצון כנה לתקשר איתך.
בנוסף, עניין הריונך כן נראה לי קשור (ואף קשור לבקשתו לדבר איתך).
כמה דברים בקשר לתגובה לילד נושך:
1) כשאוסרים על ילד לנשוך, יש להציע לו אלטרנטיבות: לנשוך נשכן (כן, גם בגיל 3), לנשוך צעצוע, לנשוך אוכל (חלק "קשה" של לחם הוא רעיון טוב, או פלח תפוח). אין להסתפק רק באיסור, חשוב להתיר את מה שלא מזיק.
2) כתבת ש"הפעם הנשיכות הן ממש תוקפנות- כאשר מרגיזים אותו הוא הגיב בנשיכה". נסו (את והגננת) לערוך תצפיות כדי לבדוק באלו מצבים הוא נושך. יש ילדים שנושכים כאשר הם חשים מותקפים, כשלועגים להם, כשלוקחים מהם משהו, כדי להפסיק אלימות (של ילד אחר) כלפיהם, כשהם חשים חסרי אונים, כדי להגן על ילד אחר שמותקף, או אם יש בעיות שפה (קושי להתבטא או לבטא רצונות וצרכים). במצבים אלו, ניתן ללמד את הילד תגובות חלופיות - החל מהיעזרות בגננת וכלה בלנסות ולהסביר לילד האחר את רצונו.
3) ניתן להיעזר במשחק דמיוני של בובות, בו יוצרים סיטואציה שבה בובה אחת "נשכה" את השניה, ולהיעזר באיתי (כילד הנושך) כדי להסביר לבובה הנושכת מדוע אסור לנשוך.
4) חשוב להסביר ושוב להסביר לאיתי שהנשיכה כואבת מאד - ולנסות לעורר בו אמפתיה כלפי סבלו של הננשך.
5) חשוב לא להסתפק בבקשת סליחה שיכולה להיות סתמית וסמלית בלבד, אלא לעודד אותו לצייר ולהעניק את הציור לילד הנפגע מנשיכותיו, כדי להביע התנצלות.
מקווה שיעזור,


שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il