היי יפית,
אם ברצונך לקבל גם את תגובת בנות הפורום ולא תגובתי בלבד, רצוי שתפרסמי את ההודעה גם בפורומים הכללים (תמיכה הדדית והורים חדשים), ולא רק בפורום זה.
עכשיו, על מי מילדייך את מדברת - בן ה - 5.5 או בן ה - 8?
האם הייתה גמילה בעבר והוא חזר להרטיב? האם התחלתם תהליך גמילה? ובאיזה גיל? ומה את עושה כיום? האם ישן עם טיטול?
בדר"כ מרפאות להרטבה מתייחסות להרטבה כ'בעיה רפואית' רק החל מגיל 5 לבנות, ו - 6 לבנים. עד גילאים אלו נהוג לומר שמערכת השתן הכוללת את הכליות, השלפוחית והמעברים ביניהם - עדיין לא סיימה לגדול ולהתפתח.
יש מרפאות שמתחילות לטפל בגיל 5, ויש כאלו שרק בגיל 6.
מרפאות כאלו קיימות בכפ"ס (בי"ח מאיר), בי-ם, בשניידר, ואני מאמינה שגם באיזור חיפה.
הטיפולים הקיימים כיום הם מגוונים:
החל מתרגול כיס השתן ביום, על ידי בדיקת הנפח הפונקציונלי שלו (קיימות נורמות לכל גיל) ותרגול שרירי רצפת האגן, הכוללים את השריר הרצוני הסוגר של כיס השתן. דרך זמזם למרטיבים, האמור לתת לילד סוג של ביופידבק וללמד אותו להתאפק גם בלילה.
דרך תרופות שונות המרגיעות את כיס השתן במקרה של קושי נלווה בשליטה ביום או מגבירות את הכוח של סוגר כיס השתן. יש גם תרופות שמפחיתות את כמות השתן שמגיעה לכיס במהלך הלילה. כל הטיפולים התרופתיים עשויים לעזור בעת הלקיחה, אך יש שיעור מוגבר של הרטבות
חוזרות עם הפסקת הטיפול.
ועד טיפול בילדים הסובלים מהרטבה באמצעות
טיפול התנהגותי על ידי מילוי יומן הרטבה, תרופות ושימוש בפעמונית (טכניקה נוספת שיעילותה הוכחה).
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il