שרוני שוב אני ... - הריון ולידה

חי חי...
סליחה... אני לא באמת אמורה לצחוק עכשיו...

טוב... סלחתי לך על התיאור הקורע...

וברצינות - אענה לך יותר מאוחר.

חיחיחיחיחיחיחי...........................

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

חחחחחחחחחחחחחחח ממי זה בסדר גמור ולחלוטין בסדר
גם אני נקרעתי מצחוק כשכתבתי את זה
אבל אני פשוט חייבת לשתף מישהו - זה פשוט הורג אותי
אני גם ככה נורא רגישה לכל מה שקשור לאפים - אם יש משהו שאני אומרת תודה כל יום זה שלהב קיבלה את האף שלי - ופתאום לראות אותה כל היום עם האצבעות שם דחופות בפנים ומרחיבה לעצמה את הנחיריים המושלמים שלה זה ממש קשה לי

בוקר מואר יקירתי
אני קוראת שוב ו... חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

אין ספק שאת פשוט מקסימה...
אז קודם כל, ולהרגיע - לא כ"כ מהר מרחיבים את הנחיריים.
שנית, אני חושבת שמעורבים פה כמה דברים: הראשון - פשוט סקרנות. זה התחיל (אולי...) מחיטוט מקרי באף, מצאה שם כמה דברים מעניינים - והמשיכה... השני - היא מרגישה אותך. הרי את רגישה לאפים... ומתעצבנת ומתרגזת כשהיא עושה את זה... = תשומת לב! איזה יופי, להב עלתה על דרך נוספת לארגן לעצמה יופי של תשומת לב (גם אם שלילית!) ממך.
עכשיו, מתיאורך נשמע לי שאת מכוונת לכך שפעולת החיטוט באף אצל להב הפכה להיות מעט אובססיבית. מצד אחד את מתארת שזה "כבר שבוע" ומצד שני "כבר תקופה ארוכה יש לה קטע עם חיטוט באף". חשוב להבין כמה זמן זה כבר נמשך (בררי לעצמך, לא לי...) והאם זה נעשה אינטנסיבי יותר עם הזמן.
יש כמה עקרונות שיכולים להוות בסיס לשינוי התנהגותי: תהליך מיפוי מצבים שבהם היא נוהגת כך יותר - ואז תוכלי לצפות מצבים שמביאים אותה להרבות בפעולת החיטוט (כתבת על ביקור בחנויות - האם זה אחד המצבים?) ולהבין מה שמקומות/מצבים אלו גורם לה לפעולה. האם זהו לחץ? תסכול? התרגשות (שיכולה להיות גם חיובית, כגון קניית מתנות...)? מתוך ההבנה, ניתן יהיה ללמוד מחדש איך להתמודד עם המצבים הללו ולהחליף את פעולת החיטוט באף בפעולה אחרת, פחות מזיקה ושאת פחות רגישה כלפיה .
שנית, מתן הרבה תשומת לב חיובית ללהב כדי להפחית את הצורך שלה בתשומת הלב השלילית.
שלישית, מתן הוראות ברורות ופשוטות ומעטות - "להב, אל תחטטי באף" תוך כדי הבהרת תוצאות ההתנהגות - "אם תמשיכי לחטט, יהיה לך פצע באף, יהיה לך נפוח וירד דם".

מקווה שיעזור במהרה...

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

האמת שלקרוא את התגובה שלך אפילו גרם לי להיקרע מצחוק חחחחחחח - טוב שיש לנו על מה לצחוק אה

היי סיון,
מה זה "מבוצע בצורה לא מורגשת"?
אז ככה, את מתארת איזושהי החמרה בשבוע האחרון. בהחלט נשמע לי כמו קריאה לתשומת לב, ייתכן שכך היא מעסיקה/מרגיעה את עצמה בתקופה זו - נדמה לי שסיפרת שזוהי תקופה קצת לחוצה עם מעבר הדירה וכל שאר העניינים.
יש לא מעט ילדים שמאמצים להם בשלב התפתחותי זה, של ילדות מוקדמת, כל מיני פעילויות פיזיות חזרתיות. למשל: חיטוט באף, משיכה באף (כאילו יש נזלת), מציצת אצבע, ועוד.
זה דבר שכיח, ורב הילדים שעשו פעולה מסוג זה, ייגמלו ממנה בשלב מאוחר יותר.
כאן את מתארת החמרה והפיכת הפעולה לאובססיבית - חזרי לעקרונות הפעולה שתיארתי בתשובתי הקודמת.
בנוסף, הייתי נוקטת גם באקטיביות, במקום (או בנוסף) להערות: כשאת רואה שהיד נשלחת לכיוון האף, פשוט לקחת את היד ולהוריד אותה כלפי מטה (או להחזיק בידך). אפשר ללוות במילים: "אני לא מרשה לחטט באף".



שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

טוב האמת שזה מה שאנחנו עושים
נתת לי שוב חיזוק
תודה