מזל טוב להולדת התאומות המתוקות!
יפית, אם קראת קצת בפורום בעבר, את בוודאי יודעת שאני תמיד אומרת שלידת תינוק היא אחד השינויים הגדולים לגבי הילדים במשפחה, בעיקר לילד הצעיר/היחיד.
ופה מדובר על שינוי גדול אף יותר, כי לא חזרת מביה"ח עם "תוספת" אחת - כי אם עם שתיים!!
אם במקרה של הולדת אח/ות יחיד/ה הילד הבכור מרגיש שהוא צריך לעמוד בתחרות קשה עם התינוק ושהאהבה אליו כבר לא ברורה מאליה ועליו להיאבק עליה - הרי כאן מדובר על תחרות כפולה וקושי כפול.
ולו רק בשל העובדה שמספרית - מספרן כפול ממספרה (היא אחת, הן שתיים).
הקושי יכול ללבוש צורות שונות: התנהגות דרמטית (ע"י השתלטות על ההורים בבקשות ובשאלות), נסיגה התפתחותית (שמשמעה: "אני תינוקת, תטפלו גם בי"), סימפטומים בריאותיים (נטייה להיפצע, עלייה בתחלואה, בעיות אכילה או שינה), או בעיות התנהגות (כמעט כפי שאת מתארת: מדובר בעיקר על בעיות הכאה, נשיכות, משיכות, "עקיצות" וכו'). יהיו ילדים שינסו להיאבק על מקומם דווקא ע"י התנהגות למופת - שאמנם זוכה לתגמולים חיוביים, אך אסור לשכוח שגם היא אינה רצויה לאורך זמן (מדובר על "התנהגות למופת" קיצונית) כיוון שדווקא היא מעידה על מצוקה רבה.
הדרך הטובה יותר היא לגייס אותה למקום של
עזרה בטיפול בתאומות - ממקום של כוח ועליונות עליהן,
דווקא משום שהיא בוגרת יותר, בעלת כוח ויכולות רבות משלהן - ולהראות לה שיש מקום רב לעזרה שלה - תני לה תפקידים שיהיו שלה בטיפול בתאומות, זה יוכיח לה שיש לה מקום חשוב בעינייך, שאת זקוקה לה (ואת באמת!), שהיא עוזרת לך.
זה ידגיש את חשיבותה והיא לאט תיפרד מהצורך לעקוץ אותן ולהכאיב להן, מתוך מקום של כוח והכרה בחשיבות עצמה.
מקווה שסייעתי
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il