קקי בתחתונים - הריון ולידה

גילוש ,
קודם כל - טוב ששללתם בעיה רפואית.
עצירות היא בעיה לא נדירה אצל ילדים, היא מהווה כ - 3% מכלל הסיבות לביקורים אצל רופאי ילדים ועד 25% מהסיבות לביקורים אצל גסטרו-אנטרולוגים של ילדים. עצוב לשמוע שעקב ההתאפקויות המרובות נוצרה עצירות שהובילה לפיסורה... זכרון כאב הפיסורה (וזה כואבבב!) בוודאי מהווה חסם רגשי נוסף לפתרון הבעיה.
זכרון הכאב מפחיד אותה וגורם לה להימנע מללכת לשירותים - בישיבה בשירותים (או על סיר) עור המקום נמתח (על מנת לאפשר לרקטום להתרחב ולאפשר יציאה), דבר שבוודאי מגביר את חרדתה מהכאב שלווה לכך בעבר, עת סבלה מהפיסורה.
כאשר היא לא צריכה לשבת על מנת לעשות את צרכיה (בין בשירותים ובין על הסיר) היא מונעת את ההתמודדות עם הסיכוי - הסביר מבחינתה - שיכאב לה.
וכך היא עושה רק בתחתונים, ו"כלום לא עוזר"...
בנוסף, כיום קיים לחץ מצידכם (גם אם לא מודע) על הגמילה מעשיית קקי בתחתונים. ככל שתלחצו יותר, הדבר עלול להגביר את ההתנגדות.
לצערי, כפי שאני רואה את הבעיה שתיארת, זה מורכב קצת יותר מאשר לתת "איזשהם טיפים כיצד ניתן לשכנע אותה לשבת באסלה" (ומקווה שאת מסכימה איתי כעת).
כפי שאני רואה זאת, היא חרדה מהכאב שהתנסתה בו בעבר.
עד שתגיעו לטיפול בבעיית החרדה, ניתן להפחית לחץ ע"י אמירת המשפט הבא:
"אני רואה שאת מעדיפה לעשות קקי בתחתונים. ייתכן שאת עדיין זקוקה לכך, ואם זה מה שאת רוצה - זה בסדר. אלא שבכל פעם שתעשי קקי, תודיעי לי ותעזרי להחליף את התחתונים. אני בטוחה שאם תרצי לעשות קקי בשירותים - תצליחי".

בהצלחה ובבריאות טובה!

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

רוב תודות על התשובה המהירה