יש לי בחור רגיש... - הריון ולידה

מאמי מה שלומך?... וואו, נכנסת לתשיעי, לא?... איזה יופי! איזה מרגש!
ועידן... הוא באמת בחור רגיש... מותק אמיתי!!

צריך להבין שעבור ילדון שעדיין לא בן שלוש (אבל זה היה תקף גם אם הוא כבר היה בן 4, 5 ואפילו 6...) כל נושא ההריון, לידה, תינוק חדש, הצטרפות אח חדש למשפ' וכולי - הוא נושא בלתי ידוע.
בעצם, המילים שלך "מאומצות" על ידו, וכך כשאת מספרת לו שהתינוקת "תהיה ממש קטנה ולא תוכל לעשות שום דבר לבדה ונצטרך לעשות הכל בשבילה ושהוא יעזור לנו", הוא אח"כ "מחזיר" לך את המילים שלך בכך שהוא אומר ש"פיצקי תצא אני אעזור לך להחליף לה טיטול ואשמור לה על המוצץ".
אין לו דרך לדעת כיצד זה יהיה כשהתינוקת תיוולד, ומה שאת מספרת לו משמש לו כמקור ידע יחיד לתקופה שעומדת לבוא, והיא מהווה כעת כ"בלתי ידוע".
לכן, אני יכולה להבין את ה"הלם" שהוא הגיב בו כשאמרת מה שאמרת על בית החולים. מנין לו לדעת שכשפיצקי תצא מהבטן (כדברייך), זה יהיה בביה"ח? מנין לו לדעת שאת וגם היא תישארו שם מס' ימים, ולמה בעצם?... מה, אתן תהיו חולות? מה, רופא יצטרך לטפל בכן? למה? זה מסוכן? ותצטרכו לקחת תרופה?...

בראשו הקטן והתמים, אלו המחשבות שמסתובבות.
לכן, הייתי מתחילה את השיחה דווקא מהסבר על כך שכשתינוק יוצא מהבטן של אמא שלו, זה נעשה בבית חולים, לא כי חולים, אלא כי שם עוזרים לאמא להוציא את התינוק מהבטן. (על שאלות נילוות כמו "זה כואב?" וכד', הייתי עונה שכן, זה כואב, אבל אמא מקבלת תרופה שעוזרת להקל על הכאב. לא הייתי מכחישה את עניין הכאב! וכמובן - לדבר על כך רק אם זה מגיע ממנו! אין טען להעלות את עניין הכאב אם הוא לא מעלה אותו בעצמו.)

מידע מסייע להפחית חרדה. מצד שני, עודף מידע שאינו מותאם לרמת ההבנה ורמת הביקוש לידע - עלול להגביר חרדה.
לכי בקצב שלו.

לעניין ה"האשמה" את פיצקי בדברים אותם את לא יכולה כרגע לעשות:
מה דעתך להתמקד דווקא במה ש"כן" במקום במה ש"לא"?
לדוגמא: עידן מבקש שתקפצי איתו בטרמפולינה אחרה"צ בגינה. לך קשה, הבטן גדולה כבר, חם, את מזיעה ואולי כבר מתה להגיע הביתה סוף סוף...
לילדון שלך יש עיניים וגם אוזניים. הוא מודע היטב למה שקורה, לבטנך ולעייפות שלך.
אני חושבת שבמקום לתת לו הסבר מלומד על התינוקת שבבטן, וכמה קשה לך, כבד, חם ולא נוח - הוא יקבל בהבנה גדולה יותר אם פשוט תאמרי לו: "מותק, לאמא קשה עכשיו לקפוץ בטרמפולינה. אחרי שפיצקי תיוולד אני אשמח שוב לקפוץ איתך ביחד בטרמפולינה בגינה, ואולי פיצקי גם תיצטרף אלינו לקפיצות"...
נסי, מה יכול להיות?...
בהצלחה מאמי...

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

אכן כבר תשיעי, עבר מהר וההורמונים חוגגים פה... קראתי את התשובה שלך ופשוט התחלתי לבכות
לאמא שלי יש בבטן גור
וכשיגדל נשחק בכדור
גם אם יצא מקומט וקירח,
אנו נאהב אותו עד הירח!!!!!