זקוקה להשתפכות - הריון ולידה

היי מאמי
גם ל"סתם התפרקות" אני כאן...
מזל טוב על המעבר, בהצלחה רבה, הלוואי שזה יפתח פתח לתקופה הרבה יותר טובה!
וגם - מזל טוב לנתי! אין ספק שלקבל קידום משמעותי בעבודה זה לא דבר של מה בכך, אני בטוחה שהוא גם השקיע על מנת לקבל את זה, ועל כך הוא בהחלט ראוי להערכה...
ואת - גיבורה אמיתית בעיני!! גם להיות בהיריון מתקדם, גם להיות מטופלת בפעוטה שעוד לא מלאו לה 3 שנים, גם לטפל במעבר דירה לעיר אחרת, גם להיות מרוחקת מבן זוג ותמיכתו, גם להתמודד עם געגועים, עם קשיים פיזיים לא פשוטים בכלל, עם ילדונת שדורשת את תשומת הלב והיחס שמגיע לה... ועם כל זה - לשמור על פאסון של "הכל בשליטה", לא לתת לעצמך להתפרק, ולהמשיך לתפקד באופן כל כך מושלם?????????? וואאאאאאאאאאאאאאאאאאווווווווווווו. אני באמת לא יודעת אם אני הייתי עומדת בכל זה...

סיון, שניכם כרגע בסיר לחץ.
כל מעבר דירה הוא לוחץ ומכניס לסטרס כלשהו.
על אחת כמה וכמה כשזה מלווה בכל כך הרבה דברים ב"מסביב": הקידום שלו, העזיבה שלו את סביבתה של משפחת מוצאו לאחר כל כך הרבה שנים של מגורים בקרבתם, העזיבה של שניכם לעיר אחרת והצורך להסתגל לעיר אחרת ולשירותיה, הקרבה הכל כך גדולה שלך ללידה (שמהווה סטרסור stressor רציני גם כך...), הקשיים הפיזיים שלך...
אני מנסה להסתכל באובייקטיביות על התקופה הזו שלכם, ואומרת לעצמי: "שאפו!"

ותראי מה תופס את עיקר תשומת ליבך: ההערות שלו. ה"המון טעויות חינוכיות" שאת עושה עם להב בשבוע הזה...
את מבינה שההערות שלו הן (כנראה. כך נראה לי) הדרך שלו להתמודד עם הלחץ? בגלל זה לא הייתי לוקחת אותן באופן כ"כ אישי. אמר? אז אמר. את חושבת שהוא באמת לא מעריך את ההקרבה שלך למען הקידום שלו?... את באמת חושבת שנראה לו יותר חשוב שאמא שלו תהיה קרובה ללהב ולא אמא שלך?... (אם לא הבנת - לי זה ממש לא נראה כך...)

ולגבי ה"טעויות החינוכיות" - באמת?... תוך שבוע באמת יקרו כאלו דברים בלתי הפיכים, גורליים וקבועים?...
שוב, לא נראה לי...
כרגע זהו סיר לחץ, שמגייס את כל המשפחה שלכם להתנהג מעט אחרת, בהתאם לנסיבות החדשות שנוצרו. נתי נסע לבסס דברים במשך שבוע לפני בואכם לחיפה. את מתמודדת בתוך הנסיבות, עם מה שיש.
ולהב?... להב מתאימה את עצמה למצב. כשהכל יתייצב בחזרה במקומכם החדש, היא ואתם שוב תסתגלו לשגרה חדשה, אחרת מעט מזו שהייתה, אך שוב נוחה ומתאימה לכולכם.
לא יקרו שום שינויים פטאליים, גורליים - ובטח לא כאלו שלא יוכלו להשתנות שוב לטובה ברגע שהמצב יתייצב ויתאזן מחדש בחייכם.

המון המון בהצלחה, בשעה טובה, ונסי להיות רק עוד מעט - כסלע האיתן שאת עבורך ועבור להב ונתי.


שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

ממי תודה רבה על המילים הטובות -הייתי זקוקה קצת לדברי הערכה - כי אין ספק שאני עוברת שבוע לא קל.
דבר אחד שאולי לא הסברתי את עצמי נכון - חס וחלילה חס ושלום נתי לא אומר לי שאני עושה עם להב טעויות חינוכיות, ההיפך , הוא מבחינתו כל כך קשה לו המרחק מהילדה שרק רוצה שאני אפנק אותה וכמה שיותר.
זאת אני שמודאגת לגבי הפעולות שלי - אבל גם יודעת שמבחינתי אין דרך אחרת להעביר את השבוע הזה בשלום עבורי ועבורה.

החשש הגדול שלי נובע מזה שבחיפה כבר לא רשמתי אותה למעון חדש, נראה לי שלרשום אותה למעון למשך חודשיים בלבד (כי מספטמבר היא כבר רשומה לגן עירייה) אחרי שהיא עוזבת כל מה שמוכר לה, כל החברים הטובים שלה, זה עוול גדול לילדה.
ולכן החלטנו שהיא תהיה איתי כל היום בבית,למרות שאני בחודש 8-9.
אין לי מושג כבר מה נכון וראוי כלפי הילדה, ברור לי שלי יהיה הכי קל לקום בבוקר לארגן אותה למעון ולקחת אותה ב4 כמו היום.
אבל אני לא ערך במשוואה הזאת בכלל - אך ורק להב, הנפש שלה, וההתפתחות שלה.
בכל אופן, תודה שרוני על הכל, על ההקשבה, המילה החמה, והעצה - כמו תמיד אין עליך

סיונוש ,
קודם כל - הבנתי אותך היטב. הבנתי שנתי לא אומר לך את הדברים, ו... יודעת מה?...
פעם מישהו אמר ש"האויב הגדול ביותר של האדם זה הוא עצמו". ברור לי שזו רק את שמכניסה לעצמך גולים עצמיים בצורת אמירות גורפות, טוטאליות וכל כך משכנעות מסוג של: "עמוק בלב אני יודעת שאני עושה המון טעויות חינוכיות בשבוע הזה"... וכו' וכו'...
לרגע לא חשבתי שזה נתי, בחיי .
וזה מה שכתבתי לך קודם - יקירתי, אני ממש ברצינות ממליצה להפסיק עם זה... חסרות לך צרות בחיים? עוד קצת עניין?... תגידי לחמותך אם כך, שאת תשמחי לקבל ממנה ביקורים באופן קבוע, שאחריהם יבואו טלפונים תוהים על קופסאות שימורים ושאר ירקות...
אבל אל תעשי את זה לעצמך. יש דברים מהנים הרבה יותר שאת יכולה לעשות בחברת עצמך...

ולגבי להב: מאמי, לא מתערבת בהחלטות שלכם. החלטתם כך או אחרת לגבי מעון - זו מערכת השיקולים שלכם, החלטה שלכם.
כנראה שזו החלטה נכונה, לא הבנתי כ"כ ממה נובע החשש שלך? את מתארת שכך יהיה הכי טוב עבורה, כי היא תהיה איתך עד ספט' שאז תלך לגן עיריה, ולאחר כל השינוים היא תהיה זקוקה לזמן הזה איתך בבית. אולי גם לך יהיה קל יותר להעביר את ההסתגלות לסביבה החדשה ביחד איתה.
נשמע לי יותר בסדר מטוב!

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il