בוקר מאיר וחמים
,
פתחתי לעשות "בריף" (רפרוף) קצרצר על הפורום, בדרך לעבודה, וראיתי: "רון בלב". זה שם שאני חייבת לברר את מהותו...
מתוקה, אני חייבת לכתוב לך שאני שמחה שמצאת את המקום הזה בשביל להעלות על הכתב את המקצת שבמקצת ממה שעובר עלייך - כי זה נשמע ממש לא פשוט.
אתעלם לרגע מכמה דברים שלא ברורים לי בהודעתך (כמו: מה זה "משפחה מאד שמרנית"? - את דתייה?, מה זה "בעיות שקשורות לדעתי בנפש"? - הוא מוכר על כך? הוא מקבל תרופות? במעקב פסיכיאטר?, מה זה "קצת מסיבות אחרות"? - ??)
ואלך לדברים שאני מסוגלת בזמן הקצר כרגע להתייחס אליהם ברצינות,
עשית בחירה מסוימת - כדברייך - למרות הכל.
זו הבחירה שלך, לבך הוליך אותך אליה, ונראה שגם עתה - את שלמה איתה, בתוך תוכך.
החיים, לעומת זאת, הם דינמיים, משתנים כל הזמן ומזמנים לנו אתגרים, משימות ו"עזים" שנופלות עלינו בקצב מסחרר.
הבחירה שלך - להכנס להריון ולהביא לעולם ילד משלך - היא בחירה שנעשתה בכובד ראש ותוך לקיחת ושקילת המשתנים במשוואת החיים שלך - כדברייך.
אל תתני לדינמיות האינטנסיבית של חיי היוםיום שלך לחבל בהשקפתך הנוכחית על הבחירה השקולה שעשית רק לא מכבר.
אני מאמינה לך בכל ליבי שההחלטה להביא לעולם ילד לאישה בגפה שהיא גם מעל 40 ונושאת על כתפיה סיפור חיים לא פשוט - הייתה החלטה מושכלת ונבעה מרצון כנה ואמיתי להחזיק בידיים ובלב צאצא משלך שיישא יחד איתך בתקווה לעתיד טוב יותר.
וזה בדיוק מה שיש לך לתת לאוצר היקר שבבטנך - את התקווה לעתיד טוב יותר.
יקירה, ברור שלא התייחסתי בתשובתי לכל מישורי חייך: לא לעובדת סימן השאלה לגבי בחירת האב, לא לעובדת היותך מובטלת והרגשות הנלווים לכך, לא ליחסייך עם הורייך המבוגרים.
חשוב לי להתייחס קודם כל לרגשותייך כלפי הריונך המתקדם ולעובדה שבקרוב יצטרף תינוק קטן לכל המערך הזה.
שוב, לי נשמע מהטקסט שכתבת שהיית ועודך - שלמה עם החלטתך להביא לכאן תינוק משלך. הדברים שמערערים כרגע את הבטחון והשלמות שבהחלטה הם דברים שקשורים להישרדות היומיומית שאת חווה.
יש להם, אמנם, משקל רב והשפעה מרובה על כל החלטה שנלקחת, לכאן או לכאן, אבל אין הם יכולים להחלטה כה כבירה שעושה אישה לבדה - להביא חיים לעולם הזה.
אם את זקוקה, כתבי לי לכאן:
[email protected]. אראה בערב ואענה לך.
שמרי על עצמך יקירה
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il