הי שרון - הריון ולידה

היי מותק
נשמע ממש קשה... אני מתארת לעצמי את הסיטואציה אתמול בספריה - ואני ממש יכולה להבין לגמרי את תחושות הכעס, העלבון וחוסר האונים שלך...
נסי אולי להתחזק ע"י ההבנה שזה לא ממש קשור אלייך - ולא ממש אישי נגדך... (נכון יותר לומר: ממש לא אישי נגדך...)
למרות ש-כן, בתוך הסיטואציה זו את היית, וזו את ש"חטפת" את כל הריקושטים...
אבל אלו התסכולים שלו, שנובעים אולי מהנכות, ואולי מהקשיים הלימודיים שלו, ואולי מיחסיו עם הוריו, ואולי מיחסיו עם חבריו, ואולי מעוד אלף ואחד דברים ש"יושבים" עליו ו"עובדים" על רגשות התסכול והכעס שלו - ואילו את במקרה היית שם, והכל כולל הכל - יצא עלייך.
אנסה להציע פתרון אופרטיבי: קודם כל, דרך מה או דרך מי את עובדת עם הנער הזה? את חונכת שלו? זוהי חונכות-סומכות פרטית (שהוריו לקחו באופן פרטי ומשלמים ישירות לך)? או דרך מחלקת הרווחה/החינוך בעירייה?
אגיד לך מניסיוני, אני עובדת גם עם חונכים בבר"נ. זה אמנם קצת שונה, אך העיקרון הוא אותו עיקרון:
יש כללים וחוקים לקבלת שירות חונך/סומך מקצועי.
הפעלת אלימות/תוקפנות כלפי החונך/סומך מהווה קריטריון ברור להפסקת קבלת השירות.
החונכים/סומכים הם אנשים מקצועיים שנותנים שירות מקצועי בליווי אנשים בעלי מוגבלות.
הם ראויים וזכאים ליחס מינימלי (לפחות) ראוי. יחס זה כולל בהחלט אי אלימות ו/או תוקפנות מכל סוג שהוא.

אני מציעה לך בחום לקיים שיחת הבהרה עם הוריו/המחנכת/יועצת ביה"ס וגם עם האנשים דרכם הגעת לנער הזה, בין אם אלו אנשי רווחה/חינוך במועצה/עירייה שלכם, או כל גוף אחר שדרכו הגעת לעבודה הזו.
בשיחה חשוב שיעלה העניין של אי הסכמתך לקבל יחס כזה מצידו (הכוונה היא לסיטואציות תוקפניות כלפייך כפי שתיארת) - והעניין שיחס כזה עלול לגרור הפסקת מתן שירות הליווי/חונכות משום שהדבר מהווה קריטריון ברור להפסקת מתן שירות!
(הדבר נכון ותקף גם אם התחייבת לעבודה עד סוף יוני. התחייבות לעבודה היא דו צדדית: את התחייבת לתת שירות עד תאריך מסוים, הם מצידם התחייבו ליחס אנושי בסיסי נאות כלפייך, יחס שאינו כולל קללות, צעקות, גידופים וכו')

בהצלחה, ואשמח מאד אם תעדכני בהתפתחויות

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

הי שרון
תודה על התייחסותך
שוב חזרתי היום מהעבודה עצבנית ומתוסכלת ובעיקר אובדת עצות...
היתה לנו היום שיחה עם המחנכת והיא הסבירה לו ש "אתה צריך להבין שהסייעת שלך היא בן אדם עם נשמה ולא בובה שאתה יכול להפעיל כרצונך ואתה צריך לתת יחס נאות". לצערי אני לא חושבת שהוא באמת מבין ,הוא אמר "אמא שלי יודעת שאני סובל עם לירון, אבל היא ביקשה שאשאר איתה עד סוף השנה" ועוד הוא אמר שהוא מספר לילדים מביה"ס שהוא לא מרוצה ממני.
ולמה הוא כל כך "סובל" ?בגלל שיש בינינו הרבה מריבות.
איך לא יהיו בינינו מריבות כשאין לו טיפת כבוד אליי והוא ממשיך באותה התנהגות מזלזלת.
ואח"כ הוא אמר לי "יש משהו שרציתי להגיד לך בסוף השנה אחרי הבגרויות אבל אני אגיד לך את זה עכשיו, רציתי להגיד לך שחבל שהתחלת לעבוד איתי"
אני בתגובה" אתה כפוי טובה ,זאת התודה שלך? אחרי שאני באה איתך יום יום לביה"ס ,לא לוקחת ימי חופש, עוזרת לך בלימודים ועוד ועוד...
והוא בתגובה" כן ,מגיע לך תודה, אבל גם חבל שהתחלת לעבוד איתי ועכשיו אני לא יכול להחליף סייעת עד שנה הבאה"
בקיצור, למרות שאני ממש צריכה את הכסף אני מתכוונת לא לחזור אחרי חופשת פסח, יש דברים יותר חשובים מכסף בחיים-כמו הערכה במקום עבודה.
ממש לא יכולה לסבול את האמירות האלו שלו, מעורר בי סלידה ושנאה שאלוהים יסלח לי.
ועוד דוגמה -שדיברנו על "האח הגדול" אני אמרתי לו שנופר מור חוצפנית לדעתי והוא אמר "זאת בדיוק הבעיה שלך שאת רואה רק מגרעות של אחרים ולא רואה את המגרעות שלך"
לגבי שאלתך מחלקת החינוך במועצה מעסיקה אותי וחתמתי להם שאני מתחייבת עד סוף השנה, ובמקרה מוצדק אני מתחייבת להודיע לפני שאני עוזבת שבועיים מראש

לירון,
מצער אותי באמת ובתמים לדעת שנקלעת למצב כזה.
אני חושבת ששורש הבעיה הוא בכך שלא קיבלת (ואת לא מקבלת כעת) הדרכה נכונה. עם הדרכה נכונה אני מאמינה שהיית יכולה לעבור 'משוכות' אלו של התנהגותו ולקבל כלים נכונים להתמודדות עם האמירות הפוגעות.
אבל כעת זה כנראה מאוחר מידי, ואני נוטה להסכים עם תחושתך - ללכת משם.

נראה לי שהמצב העכשוי הוא כזה שבו נכנסתם (הנער ואת) לעימות אישי כלשהו המערב דעות ואמירות אישיות שאינן קשורות לעבודתך איתו, ואלו דעות ואמירות אישיות שגורמות להתלקחות היחסים ביניכם.
כרגע היחסים גלשו מעבר לצורך המקצועי שאת מספקת, והוא אמור לקבל - וזה פועל לרעתכם, בכל המישורים.

אני מסכימה איתך שעלייך להודיע שבועיים מראש - ולא לחזור לאחר פסח.

מקווה שתוכלי למצוא נער/ה אחר/ת הזקוק/ה לסיועך, ובפעם הבאה זו תהיה חוויה מתקנת, שתלווה בהדרכה וליווי מקצועי שלך - ע"י איש מקצוע מתאים.

בהצלחה מתוקה, אל תתייאשי

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

הי שרון

אז ככה ,אחרי שנרגעתי והיתה לי שיחה עם מנהלת מח' חינוך במועצה,
הוחלט שאשאר בכל זאת עד ה30 ביוני.
היא הסבירה לי את המצב שלאחר חופשת פסח מתחילות בחינות מתכונת ובגרויות
וזה זמן בעייתי לעזוב, כמובן היא הסכימה איתי שחייב להינתן יחס נאות וביקשה שאתן הזדמנות אחרונה. היא הבטיחה לדבר איתו.
ממני היא ביקשה לדבר איתו כמה שפחות, ואך ורק על הלימודים בכדי לא להגיע לאמירות אישיות פוגעות מצידו.
אז אני נשארת עד סוף יוני, בשביל עצמי אני נשארת, כדי לקבל מכתב המלצה ולסיים באוירה טובה.
בינתיים ,דיברתי איתו היום רק על ענייני לימודים ובאמת נראה שזה הפתרון,
אני חושבת שמלכתחילה הייתי צריכה לשמור על דיסטנס מסוים בינינו ולהגביל את נושאי השיחה אך ורק לענייני לימודים.
טוב, גם אני למדתי שיעור לחיים
בקשר להדרכה מקצועית, כנראה שבבתי ספר לחינוך מיוחד נותנים הדרכה לסייעות,
במקרהכמו שלי שמדובר בליווי ילד לבי"ס רגיל, לא של החינוך המיוחד אז אין הדרכה, אולי זה עניין של תקציב.
בכל אופן אני לוקחת נשימה עמוקה ומקווה שיהיה בסדר עד ה30 ביוני

לירון ,
מכל ליבי אני מאחלת לך שההמשך עם הנער יהיה קל יותר ועם כמה שפחות חיכוכים לא נעימים, ושתקבלי בסוף את ההערכה וההמלצה לה את מצפה, ובצדק.
ואני שמחה שאת לוקחת את זה כ"שיעור לחיים".
נסי לזכור כל הזמן שנשכרת בעבורו למטרה מאד ספציפית - עזרה בלימודים כדי שיוכל לסיים את לימודיו בצורה נאותה. אינך חייבת להיות "חברה שלו". אינך חייבת לפתח איתו נושאי שיחה חברתיים כלשהם - וזה אף עלול לחבל במטרה שלשמה נשכרת לעבודה.
התחילי את היחסים איתו מחדש - בצורה קורקטית ומכוונת מטרה - המטרה כפי שאת רואה אותה.
אם יתפתחו בהמשך יחסים חבריים מעבר למטרות העבודה שלך, הרי זה יהיה רווח נקי, של שניכם.
אבל אם לא - אז לא.
כווני את עצמך כל הזמן לכיוון מי שמשלם את משכורתך, ומטרתו המוצהרת (שהיא - לסייע לנער מבחינה לימודית, כדי שלא ינשור מביה"ס). זה יעזור לך.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il