היי אנסטסיה, ברוכה הבאה,
תודה על השיתוף
.
מאד ריגש אותי לקרוא את הכנות הנוגעת ללב שלך, ואני בטוחה שאת לעזר לעוד בנות רבות רבות, שפשוט - העלית את מחשבותיהן ופחדיהן הכמוסים על הכתב בפורום זה.
אז תודה לך, בשמי ובשם עוד רבות.
אני תמיד נדהמת מחדש לאחר כל אסון הפוקד אותנו, מ - עד כמה שבירה ועדינה וכמה בקלות אפשר לרסק אותה - את תחושת הבטחון האישי שלנו.
אני מודה ומתוודה שלאחר שני האסונות הזוועתיים שפקדו אותנו ואת העולם לפני כמה ימים, גם אני הסתובבתי עם הפרצוף באדמה וראיתי שחור מול העיניים...
אלו בהחלט שני אסונות גדולים מלהכיל - גם בשביל מנוסים ושבעים מאיתנו...
אני יודעת מניסיון עבודתי, שאסונות שכאלו עבור אנשים שחוו טראומות ודברים קשים לפני כן, הם קשים פי כמה.
כן... מכירה את המשפט: "מה שלא הורג אותך - מחשל אותך"?...
אז זהו....
שממש לא תמיד. ולא בכל מקרה. ולא לכל אדם.
למען האמת, מחקרים בנושא של חוסן נפשי ואישי גילו כבר מזמן שאנשים שנחשפו בעבר לטראומה כלשהו או לחוויה אישית שהייתה קשה להם - מגיבים קשה ובאופן ממושך יותר לטראומה/חוויה קשה חוזרת...
ולענייננו:
כן, זה קשה. כן, לא פשוט בכלל לקלוט ולהבין את מימדי האסונות. כן, גם כשקולטים ומבינים, בכלל לא פשוט לעכל את זה...
אני שוב מודה לך על ההזדמנות להעלות את הדברים ולדון בהם.
מעל דף פורום זה, אני קוראת לכל מי שמרגיש שהוא שרוי במצוקה עקב המאורעות האחרונים, וחייב לפחות לשוחח עם מישהו, לפנות לעמותת נט"ל:
http://www.natal.org.il/?CategoryID=159הם מפעילים גם קו חם לשיחות ישירות: 1-800-363-363
פני אליהם אנסטסיה, וספרי כיצד את מרגישה. יש הרבה מאד אנשים בימים אלו שמרגישים בדיוק כמוך...
אל תישארי עם זה לבד.
הרגישי טוב
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il