הי, שרוני - הריון ולידה

שולי
ברוכה הבאה לפורום .

"הבעיה היא שאני לא מבינה איך היא אמורה לשלוט בזה. זה הרי קורה מתוך שינה. בהגדרה זה מצב שבו הגוף ללא שליטה רצונית."
ברור.
אז אני מבינה שגם את עושה פיפי במיטה בלילה, כי הגוף ללא שליטה רצונית ו"זה קורה מתוך שינה"...

(אל תיעלבי... סתם צוחקת.)
אז מה שונה בינך לבינה?
קודם כל, קצת נתונים "יבשים" (): בגיל שנתיים מרטיבים עדיין 50% מהילדים. בגיל 3 30% מהילדים. בגיל 5 15% מהילדים, ובגיל 10 כ - 7% מהילדים עדיין מרטיבים. כ - 80% מכלל הילדים המרטיבים סובלים מהרטבת לילה בלבד, ו - 15% מהרטבת יום בלבד. בין 80-90% מהילדים מרטיבים הרטבה ראשונית - לא נגמלו כלל. נוטים לראות בהרטבת לילה בעיה רק אחרי גיל 5-6. הרטבה ראשונית פירושה אי גמילה מעבר לגיל 5. להגדרה זו שייכים 85% מהמרטיבים. הרטבה משנית פירושה שהילד הגמול שב להרטיב בגלל מצב לחץ (לידת אח, גירושי הורים, מוות במשפ', מעבר דירה, מחלה או לחץ חברתי/לימודי) ("דיאלוג עם ילדים"/2005).
ונחזור לכך ש"זה קורה מתוך שינה" ו"הגוף ללא שליטה רצונית":
כפי שאת רואה בנתונים שהבאתי, אין ממש משהו יוצא דופן בהתנהגות הגמילה של אביגיל. 30% מהילדים בגילה עדיין מרטיבים, ו -80% מהמרטיבים עושים זאת בלילה בלבד, דבר שיכול להיחשב ל"בעיה" רק לאחר גיל 5-6... (וכנראה שאין קשר לכך שהיא גמולה ביום מאוגוסט)
יש, אכן, ילדים שמתקשים לזהות את תחושת המלאות של השלפוחית תוך כדי שינה. לעיתים אלו ילדים שישנים שינה עמוקה, אך לא כל הילדים שישנים שינה עמוקה מרטיבים בלילה!
יש הסוברים אף ששינה עמוקה מאד אינה סיבה להרטבת לילה. לעומת זאת, אחרים מציגים מחקרים שיותר ילדים שישנים שינה עמוקה ושקשה להעיר אותם, מרטיבים עד גיל מאוחר יותר.
איך עוזרים לילדה להשיג שליטה בלילה:
1) להשתמש בדמיון מודרך - לדמיין יחד איתה איך סוגרים במנעול או בפקק את שלפוחית השתן לפני השינה ("טקס נעילה") ולחזק את שליטתה בפיפי שלה ("את תתני פקודה לפיפי שלך מתי להיות סגור ומתי את מרשה לו להפתח. את ה'מפקדת' של הפיפי".)
2) לגמול מתלות במבוגר - בתהליך החלפת הבגדים או הסדין בלילה. הכוונה היא לא "להעניש" אותה שעליה לכבס את בגדיה... הכוונה היא שהיא תפרוש סדין או מגבת במקום הרטוב, שתחליף את הפיג'מה והתחתונים הרטובים, וגם זה רק בגיל שהיא יכולה לעשות זאת. האם אביגיל יכולה?
3) לחזק את תחושת השליטה בגוף בתחומים מגוונים - לא רק סביב השליטה בשלפוחית, אלא למשל גם בספורט, עצמאות בטיפול בגופה כמו רחצה, התלבשות וכו'.

ב-ה-צ-ל-ח-ה!


שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

תודה!

סליחה שאני מתערבת

היי,
שולי - זה שיש ילדים אחרים, קצבים אחרים לדברים להיעשות, וזמנים שונים בהם ילדים נגמלים, מתחילים לאכול מוצק, ישנים לילות שלמים ולומדים קרוא וכתוב - בוודאי שלא מעידה שום דבר, על שום דבר.
מלבד על העובדה שיש ילדים שונים, בעלי קצבים שונים וזמנים שונים בהם הם מגיעים לבשלות כזו או אחרת.
וזה הכל.
לא "טוב", לא "רע". פשוט - שונות. והיא הכי טבעית והכי נכונה בעולם.
ואת צודקת ברצונך שאביגיל תהיה בין 70% גמולים, ולא בין 15-30% שלא.
באמת, למה לא?... ואיזה הורה היה בעצם רוצה שילדו לא יהיה גמול בגיל 5?...
אבל שוב - העובדה היא שקיימים ילדים כאלו, ובאחוזים לא זניחים.

וזו הסיבה שאני קצת מתקשה להסכים עם אניה. אני חושבת שגמילה ביום וגמילה בלילה זה שני דברים שונים, ההגעה לבשלות שלהם שונה, וכל ילד מגיע אליהם קצת אחרת.
בדר"כ - לוקח יותר זמן להיגמל בלילה, והורדה בו זמנית ביום וגם בלילה, היא קצת פעולה של "זבנג וגמרנו" - שלא רק שלא תמיד עובדת, אלא גם יש לה פוטנציאל לגרום להארכת התהליך כולו ולקושי נוסף.
מאד ייתכן שזה יעבוד - כמו אצל ילדיה של אניה, אבל גם יכול להיות שלא.

התהליך המומלץ הוא קודם כל לבסס את הגמילה ביום במשך זמן מספיק (שבועיים בהם הילד גמול ביום ללא פספוסים, יחד עם יכולת להתאפק - הם זמן מספיק) ואז להתחיל גמילה בלילה. בדר"כ בתהליך כזה, הדבר מצליח והגמילה בלילה קורית תוך כמה ימים בודדים.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

תודה, מותק!