שרון אשמח לעצה בבקשה.. - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
4 תגובות
עמוד 1
  • היי בייבידול,
    אשמח לנסות לעזור, בעיקר בהבנת התהליכים הרגשיים העוברים על הקטנים הנגמלים מטיטול.
    קודם כל, את מספרת על תהליך רגרסיבי כלשהו, שהתחיל לפני כ - 3 חודשים, לאחר כ - 5 חודשים של תהליך תקין. כל התהליך כולו החל לפני כ - 8 חודשים, ולפני כ - 6 חודשים נולד לו אח. ז"א, אנו מדברות על כחודשיים בין לידתך לבין תחילת תהליך הגמילה, שהיה בהיותו כבן שנתיים ו - 10 חודשים.
    מבחינת גילאים - הטווח נשמע לי תקין ביותר. אולי מעט "צמוד" בין לידתך לתחילת תהליך הגמילה של לוקאס. אני ממש שמחה לקרוא שלוקאס מקבל יפה את אחיו הקטן, אוהב אותו ומקבל אותו מקסים.
    זה עדיין לא משנה את העובדה שקצת קשה לו... אבל הוא יודע לעשות את ההפרדה בין הקושי שלו לגילוי אלימות לקטנצ'יק. את האגרסיות והקשיים שלו הוא מבטא דרך... ההשתנה.
    ולמרות שזה נראה מבחוץ ש"הוא עושה דווקא" - חשוב לי להבהיר ש...
    הרטבה כזאת כמו שאת מתארת לא נובעת מ"פינוק" וגם לא מתוך רצון מכוון להרגיז את ההורים...
    תראי, שלב המעבר משימוש בחיתול לשליטה מלאה על ההפרשות (פיפי וקקי כאחד) הוא שלב מורכב, ומושפע פעמים רבות מכל מיני תהליכים נפשיים/רגשיים/התפתחותיים ואחרים אצל הילד ובסביבתו הקרובה. הילד מבקש להיות אדון לגופו, וקבלת הוראה מתי ללכת ולהתפנות עלולה להרגיז אותו ולעורר דווקא תגובת נגד. בנוסף, קשה לילד להפסיק פעילות כלשהי שמעניקה לו עונג וסיפוק - כדי להתפנות. כדי שיוכל לעשות את זה, דרושה בגרות רגשית, שליטה, ויתור על הנאה מיידית (=דחיית סיפוק) ויכולת להתרכז בשני מישורים - גם בשליטה על ההפרשות וגם במיקוד במשחק בו הוא עוסק.
    כמובן, שייתכן גם מצב בו הצורך באוטונומיה הוא כ"כ חזק, וכתוצאה ממנו נוצר מצב בו הילד מוכיח להורים מי "בעל הבית" ועושה פיפי מתי והיכן ש"בא לו"...
    עדיין, גם ב"רצון לעשות דווקא" קיים אלמנט נוכח לביטוי של הצורך באוטונומיה, אך ישנם גם מניעים רגשיים ונתונים גופניים שמצטרפים להם יחדיו כדי לבנות תמונה שלמה.
    יש גם להביא בחשבון שהתחושה הפנימית המבטאת שלפוחית מלאה עדיין לא מוכרת לילד באופן שלם, ולכן ייתכן שהצורך להשתין "צץ" בהתרעה קצרה יותר מאשר אצל מבוגר מנוסה.
    הייתי נותנת לו עוד זמן, אל תשכחי את העובדה שנגמל לגמרי - והצליח בכך בעבר. כרגע אני רואה זאת כרגרסיה ממצב שהיה תקין. עצם העובדה שהיה מצב תקין מעידה על כך שיש לו את היכולת והבשלות הרגשית והפיזיולוגית כאחד.
    המשיכי להסביר, לחזור על כך כמנטרה - השתדלי ללא כעס וצעקות שרק יעוררו את התנגדותו יותר.
    אני מאמינה שהמצב יחזור לקדמותו התקין תוך מס' חודשים (אולי 3?... אם יורשה לי להפעיל את היכולות הנבואיות שלי... ) והדבר ייראה כאפיזודה חולפת.



    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
  • היי בייבידול ,
    הבנתי היטב מהודעתך הראשונה שזהו המצב.
    הרחבתי קצת בתשובתי לא כי לא הבנתי את התמונה המצטיירת של ילד ש"לא רוצה להתאמץ ולהתקרב לאסלה" ו"חושב שזה איזשהו חדר שאפשר להשתין בו בכל פינה". אני חושבת שהמצב ברור - ואף מוכר.
    כפי שכתבתי לך, "שלב המעבר משימוש בחיתול לשליטה מלאה על ההפרשות (פיפי וקקי כאחד) הוא שלב מורכב, ומושפע פעמים רבות מכל מיני תהליכים נפשיים/רגשיים/התפתחותיים ואחרים אצל הילד ובסביבתו הקרובה"
    התמונה המצטיירת ממה שאת מתארת היא אותה תמונה של אותם תהליכים נפשיים/רגשיים/התפתחותיים מורכבים המעורבים במעבר בין שימוש בחיתול לעצמאות מוחלטת בניקיון האישי.
    יש ילדים שאצלם המעבר הזה נראה כפחות מורכב (שוב - רק "נראה"), ויש ילדים שאצלם רואים בבירור מורכבות גדולה יותר בהתמודדות עם המעבר.
    יש ילדים שהמורכבות בשלב זה מתבטאת בעיקר ביום. ויש שהיא מתבטאת בעיקר בלילה. יש ילדים שהמורכבות בשלב זה מתבטאת בעיקר בהשתנה. ויש שהיא מתבטאת בהרגלי היציאות (יש שמבקשים לשים טיטול רק כדי "לעשות קקי" הרבה אחרי שהיה נראה שנגמלו...). יש ילדים שהמורכבות בשלב זה נראה שדילגה עליהם והם עוברים את המעבר משימוש בחיתול לשימוש בשירותים בצורה "חלקה. אבל פתאום רואים שינויים התנהגותיים (יתר מופנמות, לחילופין אגרסיביות, התחלת גמגום וכו').

    לגבי לוקאס, עצם העובדה שהוא מבין ויודע ש"זה לא בסדר" מעידה על קיומו של איזשהו issue התנהגותי, כפי שאת כותבת - זה לא נובע מחוסר שליטה או חוסר יכולת לדעת ולהגיב לסימני מלאות השלפוחית בזמן. העניין הוא התנהגותי-רגשי בלבד.
    קראי שוב את 3 השורות האחרונות בתשובתי הקודמת. אני שוב מציינת שאני מאמינה שהעניין יסתדר ויעבור עם עקביות שלך ורוגע בהתמודדות עם העניין.

    ברור לי שבינתיים קשה מעט להתמודד עם זה, אבל זכרי שכעס/צעקות עלולים רק להחמיר את המצב ע"י יצירת התנגדות נוספת.


    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה