אני פשוט לא מסוגלת יותר - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • איך מתמודדים עם האובדן הזה? אני לא יודעת מה לעשות כמה שאני לא מנסה להתקדם ולקום על הרגליים ולא לשקוע בתוך זה ולהמשיך הלאה אני לא מצליחה...
    כל האנשים מסביב כל הזמן אומרים "כל עכבה לטובה" יהיה בסדר, כנראה שזה לא היה בזמן, הכל מה' יתברך ואני תמיד עונה בתגובה ברור שיהיה בסדר, היה -עבר-נגמר! עכשיו אנחנו עם הפנים קדימה כי זה מה שאני באמת רוצה להאמין בו. אבל אני לא מצליחה זה קשה מנשוא.
    כבר נמאס לי מהתפרציות הבכי האלו... ואני מרגישה ממש באבל, כאילו כבר אין טעם לשום דבר בחיים האלו!
    מישהו שחוותה את האובדן הקשה הזה יכולה לומר לי איך ממשיכים מפה?????????????
    באהבה...

    בולי בלבולי
14 תגובות
עמוד 1
  • מתוקה,

    האובדן שלי אמנם היה יותר מוקדם משלך (שבוע 8) אבל אובדן הוא אובדן הוא אובדן... ואצלי זה עוד היה הריון ראשון...

    בכל מקרה, אין לי, לצערי, עיצות פלא, רק לשלוח לך מלא
  • אין דרך לא לחשוב על זה, זה עצוב מאוד,
    ודברים עצובים בחיים שקרו לנו והשפיעו עלינו קשה לשכוח....
    אבל חייבים להסתכל קדימה ולהיות אופטימיים,
    אופטימיות היא כבר חצי מהדרך, והיא הוכחה במחקרים מדעיים כתורצת להשגת המטרות, אז פשוט נסי להתרכז בזה כמה שפחות,
    את יכולה להרהר ולחשוב אבל תמיד לעודד את עצמך שזה כנראה מה שהיה צריך לקרות ובפעם הבאה זה יהיה מושלם

    אלוהים מעמיד אותך רק באתגרים בהם את יכולה לעמוד....זכרי זאת
  • לצערי אין לי מה לומר שיקל עלייך למרות שיש לי נסיון לא קטן בתחום לצערי.
    אני רק יכולה לאמר לך שאני מכירה כל מיני מיקרים מדהימים של אנשים שלימדו אותי שאין סיבה להתייאש או לחשוב שלא יהיו לי ילדים. מותר לך לבכות ולכאוב אבל זכרי שיש לך מטרה וכל יום את קצת יותר קרובה אליה.
  • אני כל כך מבינה אותך מאמי
    אני איבדתי את ההריון הראשון לי בשבוע 28 הייתי בדיכאון רציני במשך 3 חודשים!
    בעלי ניסה בכל דרך להקים אותי על רגליים ולא משנה מה הוא ניסה הוא לא הצליח.

    אחרי שהלכתי לכמה שיחות עם פסיכולוג הבנתי שהדרך שלי לצאת מיזה היא רק להכנס להריון שוב ולחוות חוויה מתקנת!

    ברוך השם היום אני בשבוע 24 טפוטפוטפו..

    אני לא יגיד לך שאני לא חושבת על הילד שאבד לי אבל כרגע יש לי משהו חדש לחיות למענו ואני רק מקווה שהכל יגמר כמו שצריך..

    תהיי חזקה ואם את צריכה כתף תומכת את יכולה לפנות אליי..

  • בנות תודה רבה על התמיכה.
    לילו'ש אני שמחה לשמוע שנקלטת והכל בסדר ברוך ה'.
    אינני רוצה להחזיר אותך אחורה ואת לא חייבת לענות אבל אפשר לשאול מדוע עברת הפלה בשלב כזה של ההיריון... זה היה טבעי? או בעקבות מום שנתגלה?
    באהבה...

    בולי בלבולי
  • זה בסדר בולי אני מעדיפה לדבר על זה במקום לשמור זה יותר קל..

    בקשר למה שהיה לי גילו ריבוי מומים ברוב המערכות של העובר ובגלל שבאילת הטיפול לא הכי מהיר וקצת שיגעו אותי כל שבוע לנסוע לצפון לבדיקות את זה התפתח לשבוע כזה (ואולי בגלל התקווה שהכל יסתדר)..

    בסופו של דבר לא היה מה לעשות ואחרי זה גילו מחלה גנטית נדירה שאני ובעלי נשאים...
    זה 25 אחוז לכל הריון כך שאחרי הרבה חרדות בהתחלה ודיקור מי שפיר הכל תקין..

    מה הסיפור שלך? אם מותר לשאול?

  • לילו'ש... אני קוראת את מה שאת כותבת ואני פשוט בוכה... זה מדהים ומרגש לשמוע שאינך מתייאשת... אף על פי שזה גנטי...
    יש לי שאלה...האם עשית בדיקות גנטיות טרם ההיריון? אם כן איך ייתכן שלא עלו על זה אז?
    הסיפור שלי הוא כזה... למזלי אצלי זה לא גנטי נכנסתי לסטטיסטיקה, זה היה שכפול של כרומוזום מספר 21.. זהו שכפול שקרה הטעות במהלך החיבור בין הזרע לביצית... אני נכנסתי להיריון ומהרגע שגיליתי שאני בהיריון הייתה לי תחושה לא טובה... כל הבדיקות שלי יצאו מעל ומעבר... אבל אני לא הייתי בטוחה לא עם הרופא שלי ולא עם כלום!!! עשיתי סקירה ראשונה אצל הרופא שלי והוא אמר שהכל בסדר.. החלטתי לעשות סקירה נוספת אצל רופא פרטי שהוא ראה איזה משהו גבולי ולמען היסר ספק ביקש שאעשה מי שפיר...עשיתי את המי שפיר כי אני בעצמי הרגשתי שמשהו לא טוב אמרתי לך מהתחלה הרגשתי ככה... והתוצאות הראו 50% מוזאיקה.. הווי אומר 50 אחוז תאים לא תקנים הווי אומר או שהייתה נולדת עם תסמונת או שבמהלך החיים הייתה מקבלת פיגור שכלי ואין מוצא! או זה או זה! מבלי לחשוב יותר מידי ולשאול ולברר ולחפור קבעתי תור להפלה... לגבי הרופא שלי.. לאחר כל הסיפור גיליתי שחברה של חברה הייתה מטופלת אצלו באופן פרטי!!!!!!! וגם לה הוא אמר הכל בסדר אל תדאגי וזה.. בסוף נולד לה ילד עם מום שנפטר לצערי לאחר חודש... ולדברי הרופאים כן היה ניתן לעלות על כך בסקירות.. כעת היא בתביעה נגדו.
    בקיצור.. פתאום כל הסיפור הזה הופך לסיוטט ואי רק שומעת עוד ועוד מקרים וזה מזעזע.. בסופו של יום אני מאחלת לך עוד הריונות תקינים (וגם לי כמובן ולכל בנות ישראל) ותשמרי על עצמך זה הכי חשוב!!!!
    באהבה...

    בולי בלבולי
  • לילו'ש... אני קוראת את מה שאת כותבת ואני פשוט בוכה... זה מדהים ומרגש לשמוע שאינך מתייאשת... אף על פי שזה גנטי...
    יש לי שאלה...האם עשית בדיקות גנטיות טרם ההיריון? אם כן איך ייתכן שלא עלו על זה אז?
    הסיפור שלי הוא כזה... למזלי אצלי זה לא גנטי נכנסתי לסטטיסטיקה, זה היה שכפול של כרומוזום מספר 21.. זהו שכפול שקרה הטעות במהלך החיבור בין הזרע לביצית... אני נכנסתי להיריון ומהרגע שגיליתי שאני בהיריון הייתה לי תחושה לא טובה... כל הבדיקות שלי יצאו מעל ומעבר... אבל אני לא הייתי בטוחה לא עם הרופא שלי ולא עם כלום!!! עשיתי סקירה ראשונה אצל הרופא שלי והוא אמר שהכל בסדר.. החלטתי לעשות סקירה נוספת אצל רופא פרטי שהוא ראה איזה משהו גבולי ולמען היסר ספק ביקש שאעשה מי שפיר...עשיתי את המי שפיר כי אני בעצמי הרגשתי שמשהו לא טוב אמרתי לך מהתחלה הרגשתי ככה... והתוצאות הראו 50% מוזאיקה.. הווי אומר 50 אחוז תאים לא תקנים הווי אומר או שהייתה נולדת עם תסמונת או שבמהלך החיים הייתה מקבלת פיגור שכלי ואין מוצא! או זה או זה! מבלי לחשוב יותר מידי ולשאול ולברר ולחפור קבעתי תור להפלה... לגבי הרופא שלי.. לאחר כל הסיפור גיליתי שחברה של חברה הייתה מטופלת אצלו באופן פרטי!!!!!!! וגם לה הוא אמר הכל בסדר אל תדאגי וזה.. בסוף נולד לה ילד עם מום שנפטר לצערי לאחר חודש... ולדברי הרופאים כן היה ניתן לעלות על כך בסקירות.. כעת היא בתביעה נגדו.
    בקיצור.. פתאום כל הסיפור הזה הופך לסיוטט ואי רק שומעת עוד ועוד מקרים וזה מזעזע.. בסופו של יום אני מאחלת לך עוד הריונות תקינים (וגם לי כמובן ולכל בנות ישראל) ותשמרי על עצמך זה הכי חשוב!!!!
    באהבה...

    בולי בלבולי
  • לילו'ש... אני קוראת את מה שאת כותבת ואני פשוט בוכה... זה מדהים ומרגש לשמוע שאינך מתייאשת... אף על פי שזה גנטי...
    יש לי שאלה...האם עשית בדיקות גנטיות טרם ההיריון? אם כן איך ייתכן שלא עלו על זה אז?
    הסיפור שלי הוא כזה... למזלי אצלי זה לא גנטי נכנסתי לסטטיסטיקה, זה היה שכפול של כרומוזום מספר 21.. זהו שכפול שקרה הטעות במהלך החיבור בין הזרע לביצית... אני נכנסתי להיריון ומהרגע שגיליתי שאני בהיריון הייתה לי תחושה לא טובה... כל הבדיקות שלי יצאו מעל ומעבר... אבל אני לא הייתי בטוחה לא עם הרופא שלי ולא עם כלום!!! עשיתי סקירה ראשונה אצל הרופא שלי והוא אמר שהכל בסדר.. החלטתי לעשות סקירה נוספת אצל רופא פרטי שהוא ראה איזה משהו גבולי ולמען היסר ספק ביקש שאעשה מי שפיר...עשיתי את המי שפיר כי אני בעצמי הרגשתי שמשהו לא טוב אמרתי לך מהתחלה הרגשתי ככה... והתוצאות הראו 50% מוזאיקה.. הווי אומר 50 אחוז תאים לא תקנים הווי אומר או שהייתה נולדת עם תסמונת או שבמהלך החיים הייתה מקבלת פיגור שכלי ואין מוצא! או זה או זה! מבלי לחשוב יותר מידי ולשאול ולברר ולחפור קבעתי תור להפלה... לגבי הרופא שלי.. לאחר כל הסיפור גיליתי שחברה של חברה הייתה מטופלת אצלו באופן פרטי!!!!!!! וגם לה הוא אמר הכל בסדר אל תדאגי וזה.. בסוף נולד לה ילד עם מום שנפטר לצערי לאחר חודש... ולדברי הרופאים כן היה ניתן לעלות על כך בסקירות.. כעת היא בתביעה נגדו.
    בקיצור.. פתאום כל הסיפור הזה הופך לסיוטט ואי רק שומעת עוד ועוד מקרים וזה מזעזע.. בסופו של יום אני מאחלת לך עוד הריונות תקינים (וגם לי כמובן ולכל בנות ישראל) ותשמרי על עצמך זה הכי חשוב!!!!
    באהבה...

    בולי בלבולי
  • נורא עצוב לשמוע בהתחלה היו בטוחים שיש לי את התסמונת שלך... אבל אחרי הניתוח של העובר רק גילו שזה לא זה ושלחו את הבדיקות לרמב"ם ושם גילו את הבעייה.

    בקשר לבדיקות גנטיות זאת מחלה נורא נדירה שרק בבדיקה מיוחדת ומקוונת לבעייה הזאת ניתן למצוא את זה..
    לצערי רק אחרי שההריון לא תקין מוצאים את הבעייה.

    לצערי אני מצדיקה אותך שהחלטת להפיל גם אני לא הייתי מסתכנת שהילד שלי יהיה חולה כל החיים וישנא אותי על זה שהייתי אגואיסטית והבאתי אותו לעולם!

    למרות שזה קשה להגיד קיבלת החלטה הכי נכונה שיש ואני בטוחה שככה הכי עדיף.
    כל מה שנשאר זה לזכור את ההריון הזה ולהמשיך הלאה.
    רק הריון חדש יעזור לך להתגבר כמוני. היום שגיליתי שאני שוב בהריון זה היה הכי מאושר שהיה לי (למרות כל הפחדים) בסופו של דבר גם אני לא שאננה בקשר לרופאים והלכתי ל 3 חוות דעת על הסקירות.

    תהיי חזקה ואם את רוצה לדבר אני פה [email protected]

  • היי קודם כול צר לי לשמוע על עובדנכם

    אך מצד שני אני שמחה לראות את העידוד הזה שאתן מעודדות אחת את השניה

    לצערי גם אני איבדתי את ההריון הרשון שלי בחודש שעבר ועד כה אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה כול החברים והמשפחה שלי תמיד מעודדים וכששואלים מה איתי אני בדיוק כמו בולי אומרת שהכול טוב שזה חלף אך ממש לא כך

    אני פשוט מנסה להעסיק את עצמי תמיד אם בעבודה משפחה חברים וכו ומנסה כמה שפחות להיות לבד כדי לא לחשוב על זה יותר מדי ולא להישקע בדיכאון בכול מקרה לי זה כצת עוזר כשאני נמצאת בסביבת המשפחה בעלי וחברים אוהבים

    דבר נוסף שמעוד מעודד אותי שהמון אומרים לי שאחרי שפאם אחת ניקלטתי להריון בהריון הבא יהיה יותר קל להיקלת מקווה שזה נכון

    ושיהיה לשננו בהצלחה בפעם הבא ולכול הבנות כאן ומי שכבר הצליחה שיהי במזל טוב
  • היי בנות

    אני בדיכאון

    עברתי ניתוח ביום שישי האחרון לאחר שהתגלה בשבוע 7 שההריון נמצא בחצוצרה
    הריון ובו עובר עם דופק, עובר בגודל 8 מ"מ !!! שזה נדיר אף רופא לא גילה את זה
    לא בבילינסון ולא בקופת חולים שלי
    הייתי בסכנת חיים !

    לצערי כרתו לי חצוצרה אחת הימנית
    אני עם חתכים בבטן ועיניים שכל היום דומעות
    לא פאיירררררר סבללללללללללללל !!!

    איך ממשיכים ????
    בעזרת ה' נעשה ונצליח !!!
  • תותי אני שולחת לך מליון

  • היי לי

    שלחתי לך בקשת חברות : - )

    ortal dol

    בעזרת ה' נעשה ונצליח !!!
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה