איך ללמד ילד להגן על עצמו בלי ללמד אותו אלימות? - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • שרוני מה שלומך?
2 תגובות
עמוד 1
  • היי נטלי ,
    וסליחה על הזמן הרב.
    קודם כל, אני רוצה לחדד עניין פעוט, בנוגע לטרמינולוגיה.
    "כאן אני רוצה לחדד שלינוש ילדה מאוד מאוד טובה"...
    שימי לב, טרמינולוגיית "טוב" ו"רע" (אני יודעת שלא נקטת בה מפורשות...) היא טרמינולוגיה שבאופן כללי לא רצויה אל מול ילדים, ולו "רק" בגלל העובדה שהיא מאד שיפוטית. לומר על מישהו שהוא/היא "טוב" או "רע" זה דבר שופט, מקבע ולא נכון - זוהי קביעה מאד שטוחה - "פלקטית". והרי אין מישהו שהוא/היא לגמרי "טוב" או לגמרי "רע"...
    לגבי התנהגות: יש התנהגות "טובה" במובן של: רצויה, יעילה, חברית, מכוונת מטרה, וכו'.
    ויש התנהגות שהיא "רעה" במובן של: לא רצויה, לא יעילה, לא חברית, שאינה תורמת להשגת מאומה.
    את ההתנהגות ה"רעה" בכוחנו לנסות ולשנות, או לכוון לכיוון רצוי יותר מבחינתנו.
    במילים אחרות: פעמים רבות ההתנהגות ה"טובה" היא התנהגות נלמדת - שניתן ללמוד אותה.
    וזהו בדיוק תפקידם של ההורים והמחנכים.
    אני מסכימה איתך לגבי זה שלא ניתן ללמד אי אלימות ע"י שימוש באלימות.
    ובכל זאת, מה כן?
    אני לוקחת את הדוגמא שנתת עם הילד ד'.
    זה מקרה מסוג המקרים שאני טוענת שחייבת להיות התערבות של מבוגר בסביבה. כדאי להתערב במקרים של ריב בין ילדים בסיטואציות אלו: כאשר הריב עובר לפסים של אלימות פיזית, כאשר הריב מסכן את אחד הילדים או יותר, וכאשר יש הזדמנות לעזור לילדים תוך ניצול סיטואציית הריב ללמד לנהל מו"מ ביניהם. כדאי להתערב גם כאשר הריב עלול לפגוע פגיעה רגשית קשה באחד הילדים (כמו במצב של "חרם" לדוגמא).

    ההתערבות שהייתה יכולה לבוא בחשבון היא ע"י תגובות מורכבות מסוג: "כדאי שכל אחד מכם יבדוק מה הוא תרם להתלקחות הריב", או: "מה הוא רצה לומר כשהתחיל הריב", או: "מה הוא יכול לעשות כדי שהריב לא יימשך יותר מידי זמן" או: "מה ניתן לעשות (או מה ניתן היה לעשות) כדי שהריב לא יתדרדר לאלימות", וכדומה.

    אני כן חושבת שפנייה לגננת היא פתרון מוצלח. בסה"כ, לינוי עדיין פעוטה בגן, ואין מקום לנקוט בהגדרות של "מלשינה". כמו"כ, את הדרכים כדי להתמודד התמודדות מוצלחת עם סיטואציות שכאלו לינוי תלמד עם הזמן ותוך כדי צפייה בתגובות של המבוגרים סביבה לסיטואציות אלימות: הוריה, הגננת, הסייעת.
    כרגע זוהי בדיוק מהותם של המבוגרים סביבה: ללמד אותה דרכי התנהגות והתמודדות עם סיטואציות שההתמודדות בהן לא מספיק ברורות לה.
    למנוע ממנה גישה לגננת במקרים כאלו משמעו למנוע ממנה למידה משמעותית.

    מעבר לזה, במקרים בהם קיימת אלימות כגון דחיפות, בעיטות או סתם נגיעות לא נעימות, רצוי ללמד את לינוי פשוט... ללכת מהמקום בו לא נעים לה.

    בהצלחה

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
  • תודה שרוני
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה