פחדים - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • היי שרון
1 תגובות
עמוד 1
  • היי נוגוש!!
    האינסטינקט שלך מתברר כנכון...
    שאלה מעניינת שאלת, על עולם שלם שנדון רבות בספרות המקצועית ואף הפופולרית - עולם אגדות הילדים.
    כתשובה אני בוחרת להביא ציטוט מבריק (בעיני) של הפסיכולוגית ד"ר עדנה כצנלסון בעניין זה:
    ..."הפסיכולוג פרופ' ברונו בטלהיים (בספרו קסמן של אגדות, אגב, ספר מומלץ ומעשיר בפני עצמו - שרון.), סבור כי האגדות אינן יוצרות פחדים בקרב הילדים. הפחדים קיימים בהם ממילא - פחד מבדידות, מאובדן אהבת ההורים, ממוות, מדחפים אלימים, מרגשי אשם ומכעס מודחק כלפי ההורים. תיאורי האכזריות והאימה שבאגדות (מדובר בעיקר על האגדות ה"קלאסיות" - האחים גרים ודומיהם. שרון) מסייעים לילד להתפרק מן החרדות הללו, ולהשליך אותן על האם החורגת, המכשפה, הזאב, ודמויות אחרות.
    הילד הקטן החושש שהוריו ינטשו אותו, מזדהה עם הנזל וגרטל הננטשים ע"י הוריהם ביער. הוא פוחד מן הדחפים האירוטיים שהוא חווה, ומשליך אותם על כיפה אדומה המתפתה לזאב. הוא (ולמען השיוויון - גם היא. בהחלט מדובר על ילדים משני המינים, המתנסים באותן חוויות רגשיות המדוברות כאן. שרון) מתנסה ברגשות דו ערכיים כלפי אמו ואחיו, ומוצא להם הד בסיפורי לכלוכית, היפהפיה הנרדמת, כיפה אדומה (שבה הדמות הנשית מופיעה כסבתא אוהבת וכזאב טורף בעת ובעונה אחת). הילד מעתיק את חטאיו ואת רגשות האשם שהוא חש אל הדמויות הרעות שבסיפור, וכך משתחרר מן החרדות המודחקות בו.
    אין צורך לפרש את אגדות הילדים ולהסבירן לילד. כוחן דווקא בפנייתן הבלתי אמצעית אל הלא מודע שלו, אל הקונפליקטים שלו, אל הרגשות הכמוסים ביותר. ניסיון לפרש את האגדה הוא בבחינת פלישה גסה אל עולם הרגשות האינטימי של הילד. השפעתן של האגדות רבה דווקא משום שהילד אינו מבין מדוע הוא נשבה בקסמן"...

    עם ציטוט מבריק זה, אני מוסיפה:
    יש ילדים שאכן - פוחדים מסיפורים ואגדות בעלי תכנים שעולמם עדיין מתקשה להכיל. על ילדים אלו אין לכפות בשום פנים ואופן את הסיפורים הללו! רק הילד בעצמו יכול להחליט, ולכוון אותנו, באמצעות הקשבה רגישה לעוצמת הרגשות שבה הוא/היא מגיבים להתרחשויות הנשמעות באזניו/נראות על המסך.
    אוריאל אופק (בספרו: תנו להם ספרים) ממליץ שהאגדות יסופרו לילד או ייצפו ביחד עם הילד, עם האנשים הקרובים אליו (הורים, מטפלת, גננת) שהילד חש בטוח במחיצתם ושאיתם הוא מוכן לצאת למסע המרתק בעולם הדמיון והרגשות.
    בקיצור: שבי וצפי איתה בסרטים אליה את רוצה לחשוף אותה.

    שיהיה בהצלחה, בכיף ובעניין רב!


    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה