היי שלי
,
את שואלת אם אני
בתור אמא הייתי מונעת מילדיי להתראות עם ילד אלים ומרביץ? בוודאי שכן.
בנוסף, את מציינת שהוא מוכר ככזה גם בגן, ושהמטפלות "סימנו" אותו כבעייתי - ואני מבינה ממך שיש צדק בכך...
את שואלת גם האם
מבחינה מקצועית הייתי ממליצה להימנע מלשחק עם אותו ילד, לילדה ש"היום אומנם הם חברים מאוד טובים משחקים הרבה יחד בשעות אחר הצהריים"?
זו כבר שאלה יותר מורכבת.
תראי, זה ברור שכאימהות אנו נרצה להימנע מכל סוג של אינטראקציה חברתית בין ילדנו לילד אחר שהתנהגותו נראית לנו בעייתית.
עם זאת, לחברויות בין ילדים יש לעתים קרובות איכויות וסוגי מענה על צרכים חברתיים/אישיים/אחרים שלעיתים לא מובנים לנו ההורים, בהסתכלות "מבחוץ".
ממליצה לך לקרוא את תשובתי לליא בעמוד זה, בשאלה שעסקה בנושא חברויות בגן.
שיהיה טוב בכל
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il