היי מורני
,
בכל הכנות והרצון הטוב - אין לי כל דרך לדעת, מהסיפור שסיפרת על בנה של חברתך, מהי הסיבה לחזרה להתלכלכות בצואה.
זה ככל הנראה מורכב קצת יותר ממה שסיפרת פה, ויתכן שזה גם מורכב יותר ממה שתיארה לך האם - חברתך הטובה.
העובדות הן שהילד (ככל הנראה) גמול מגיל שנתיים - ללא פיספוסים. עד לפני כשבועיים - אז התחיל לפספס קקי.
חסרים המון פרטים כדי להשלים את התמונה, פרט אחד כזה, למשל, הוא: מה אופי ה"פספוס"? (האם הוא מתחיל לעשות בתחתונים ומסיים בשירותים? האם הוא מודיע שהוא עושה? האם הוא מסרב להתנקות לאחר מעשה, או דווקא דורש התנקות?... ועוד שאלות. לא, אל תעני על השאלות הללו. זה בהחלט מצריך דיון הרבה יותר מעמיק מאשר ייעוץ אינטרנטי.)
על פניו - זה נראה כמו תגובה התנהגותית לקושי רגשי כלשהו שחווה הילד. לקראת הלידה? אולי. בעקבות משבר חברתי כלשהו? אולי. "סתם" תקופה רגשית סוערת שעוברת עליו ללא סיבה נראית לעין? אולי. קונפליקט עם האמא/אבא/סבא/גננת וכו'? ייתכן...
בעקרון, הכללים לפניה לעזרה מקצועית עם קשיי גמילה וחינוך לניקיון של הקטנים, כוללים את אלו:
התלכלכות קבועה בצואה מעבר לגיל 3.5-4, לאחר תקופה של חצי שנה גמילה.
התלכלכות לסירוגין בצואה מעבר לגיל 4-5.
דרישה לחתל את הילד למטרת הפרשת צואה מעבר לגיל 4-5, לאחר ניסיונות גמילה.
אני ממליצה לחברתך לפנות לעזרה מקצועית.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il