התלבטות לגבי חוג - הריון ולידה

דרך אגב, התייעצתי עם אחותי הגדולה-היא טוענת שאני כן צריכה להשאיר את סמדר בחוג כי היא תלמד כך להתמיד ולא לקטוע דבר שהתחילה מבלי לסיים ,דבר שיעזור לה בעתיד בכיתה א' למשל...
מה דעתך?

היי
יכולה להגיד לך רק מנסיוני שנועם שלי גם מאוד רצתה חוג בלט שנה שעברה ואחרי 3 חוד' נמאס לה וממש הייתי מתעקשת שתלך עד שבסוף קלטתי שהיא עוד קטנה ויהיה לה מספיק זמן ללמוד ריקוד גם אם תחליט שהיא מוותרת כרגע והפסקנו ללכת לחוג, לא רציתי שזה ייצור אצלה אנטי רק בגלל שהיא ביקשה. והנה שנה אחרי ביקשה ללכתשוב ועכשיו הולכת מרצונה ונהנית מכל רגע.
לפעמים הם עוד קטנים מידי ולדעתי זה לא הזמן להתעקש על ללמד אותם מהי מחוייבות יש מספיק זמן ללמד אותם זאת בשלב מאוחר יותר...

היי לירון ,
חוג... מעצם הגדרתו, הוא "פעילות לשעות הפנאי". כשזה קשור לקטנטנים, זה מיד מעלה 2 תהיות:
הראשונה, מהן "שעות הפנאי" של הקטנטנים?
והשניה, האם השעות האלה (ה"פנאי") הן באמת רק באחריותם ולבחירתם מה לעשות בהן?
בקשר לשאלה הראשונה, מהן שעות הפנאי של הקטנטנים, התשובה די דומה לתשובה כשזה מתייחס לגדולים: כל זמן שהוא, שמשוחרר ממחוייבות אחרת, למשל: שהות במוסד החינוכי הרלוונטי - הגן. ז"א, כל הזמן שלא מבלים בו בגן, הוא "זמן פנוי" לצורך העניין.
בשאלה השניה, אנחנו כבר מתחילים להסתבך...
רק לצורך הדוגמא, האם ארוחת ליל שבת אצל סבא וסבתא ביום ו' בערב (משוחרר מגן? כן.) היא "פעילות פנאי"? נניח שכן. האם הילד שהולך עם הוריו לארוחה אצל הסבא והסבתא בהכרח תמיד רוצה ובוחר ללכת איתם?... לא בטוח.

אז למה שעם חוג זה יהיה אחרת?...
שוב, לצורך הדוגמא: לחוג הולכים כל שבוע, פעם (או פעמיים) בשעה קבועה, באופן מובנה לדבר קבוע ומוסכם מראש - לפחות כמה חודשים.
מימד הזמן - ובהתאמה: פיתוח האחריות כלפי גורם הזמן, הוא אחד המימדים המשמעותיים ביותר ב"מטריצה" זו של 'הליכה לחוג'.
עם זאת, אני חייבת לסייג:
גם פעילות שההורים רואים בפירוש כ"חיובית" - לדוגמא: חוגים, צריכה להיות מותאמת לרצונות ולזמן העומד לרשות הילד. חשוב לא להעדיף באופן גורף חוגים, על פני מגע גומלין עם הורים או חברים.

בשורה התחתונה, אני חושבת שההחלטה היא שלך. אם נחזור להתחלה, הרי ש"חוג" הוא אחד מפעילויות הפנאי, כאשר פעילויות אלו כוללות בדר"כ גם: צפייה בטלויזיה, משחק במחשב, משחק, קריאה (לגדולים יותר), ביקור חברים, בילוי בגינה...
חוג יכול להחשב (ונחשב אכן, ברובם ככולם של המקרים) כפעילות חיובית, מלמדת ומעשירה - ברבדים רבים, החל מהערך המוסף מנושא החוג עצמו (ציור, נגינה, ריקוד, אמנות לחימה, עיסת נייר וכד') וכלה באימון בניצול נכון של זמן ופיתוח תחושת הזמן.
מצד שני - אני חושבת שיש הרבה צדק בדבריה של יעל . בעיקר לגבי החלק של "קטנים מידי"...
את זה רק את תוכלי להחליט.
ודבר אחרון: אני חושבת שכל דבר הוא שיעור - עבור הקטנטנים ועבורנו.
את שואלת: "מצד אחד, אם היא כבר לא נהנית אז אין טעם לשלוח אותה לחוג. מצד שני אולי כשתראה את הבנות מהגן שלה הולכות לחוג עם בגדי הבלט אז היא תבכה ותתחרט וכן תירצה ללכת לחוג..."
ומה יקרה אז?... היא תלמד שלהחלטות ולמעשים - יש השלכות. וזהו שיעור לא פחות חשוב מאשר הלמידה בחוג ופיתוח תחושת זמן וניצולו.

בהצלחה במה שתחליטו!
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il