היי בתשי
,
מזל טוב ללידתך!
זה טרי טרי, לא?... שבועיים ו - 4 ימים... וואו. זה טרי בשביל כולכם: בשביל תהל, בשבילך, בשביל בעלך, ואולי לא יהיה מוגזם לומר - שהכי טרי זה בשביל אוראל. לידת אח עבור ילד בכור הוא אירוע משמעותי מאד, בין האירועים המשמעותיים ביותר שיחווה הבכור...
ובאמת באמת עבר מעט מאד זמן.... את צודקת כשאת אומרת ש"כל הסדר יום התפקשש לה", וברגע שחזרת הביתה היא מבטאה את השינוי הגדול שעובר עליה.
וכי בפני מי היא תבטא את העובדה שהשינוי הוא כ"כ גדול ומשמעותי עבורה?...
אני חושבת שלא עבר מספיק זמן מאז הלידה בשביל שהקטנטונת (אוראל) תגלה סימני הסתגלות למצב.
אני מאמינה שאת עייפה עדיין מהלידה עצמה, ואת עוברת ימים לא קלים בכלל כאשה אחרי לידה הצריכה להתמודד לא רק עם תינוקת אחת - אלא עם תינוקת ואחותה הגדולה, שגם היא דורשת את שלה.
את המצוקה שלה נוכח השינוי הגדול שעברה אוראל מבטאה בלילות ובקשיי הירדמות.
זה מובן וטבעי - גם העובדה שבמשך היום היא מתנהגת "כרגיל".
אני מציעה אולי לאמץ אסטרטגיה של "לא רוצה - לא חייבת": הכוונה היא שלאחר ארוחת הערב, המקלחת, צחצוח השיניים וכו', פשוט לומר לה משהו בסגנון של: אם את לא עייפה כרגע - את יכולה להעסיק את עצמך במשחק/ספר/צפיה בסרט וכד' - עד שנחליט ביחד שהולכים לישון.
"נחליט ביחד" זה אומר שהזמן יהיה מוגבל וידוע מראש: במשך 20 דק', חצי שעה או יותר - בהתאם לכך שאת אומרת שלוקח לה בסביבות השעה להירדם.
אסטרטגיה זו תוכל לפתור את בעיית ה"חייבת שמישהו ישב לידה" - כי אתם כך מפנים את התנגדותה להליכה לישון לפעילות שלה עם עצמה, תוך העברת המסר של: "אם את לא עייפה כרגע, אנחנו מאמינים לך, ונלך לישון עוד X זמן".
מומלץ שזמן העיסוק שלה עם עצמה יהיה ידוע מראש ומוסכם עליכם ועליה ("את יכולה לשחק קצת עכשיו, אבל עוד חצי שעה את הולכת לישון במיטה")
אני חושבת כמו"כ, שניתן להסביר לה בצורה מובנת שאת לא יכולה לשחק איתה בזמן זה או להיות איתה, כי את מטפלת בתהל בזמן הזה, ואת יודעת שמכיוון והיא ילדה יותר גדולה, היא תוכל לשחק לבד, עד ההליכה לישון.
עוד קצת וההסתגלות תהיה קלה יותר, והדברים יכנסו לשגרה.
ממש עוד קצת...
מקווה שסייעתי
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il