העברת מעון באמצע שנה - התייעצות - הריון ולידה

סיוני יקרה סליחה שאני מתפרצת ועונה לך פה,
אבל קראתי את שכתבת וזה פשוט החזיר אותי שנה וחצי אחורה.
גם אני הכנסתי את ביתי לגנון שבו היא פרחה והייתה מאושרת ולכן שנה לאחר מכן בלי להתלבט בכלל רשמתי גם את בני לאותו גנון, ( הגדולה עברה לגן באותו מקום עם אותה מנהלת) ולצערי זה היה פשוט שנה זועתית , גם אצלי האינסטינקטים האימהיים פעלו שעות נוספות והתחושה הייתה שלא טוב לשניהם, אבל אמרתי לעצמי שאיך אעשה זאת לילדים ואעביר אותם גן באמצע שנה?
לצערי הרב לא הקשבתי לאינסטינקטים שלי ומשכתי עוד ועוד אל אף שכל תמרורי האזהרה היו למולי, עד שהעזתי להתאמת עם המנהלת , גם בעקבות מקרה שהגעתי עם הילד למיון בגלל מקרה שהיה בגן , והגננת והסייעות נתנו לי תשובה שלא שמו לב איך זה קרה

תודה יעלי (אתייחס אלייך קצת יותר אישית בשרשור שלך..)

סיוני ,
איזו הרגשה איומה להסתובב איתה... מבינה אותך מאד...
תראי, כרגע אלו הם הרגשות שלך. לא בהכרח שבחרת בהם, לא בהכרח שהם כולם רציונליים (לא מבחינת מה שקורה באמת, כי אני מאמינה לך לחלוטין שכל מה שתיארת - אמת הוא. ב"לא רציונליים" אני מתכוונת שלא בטוח שכל מה שקורה באמת, אמור לגרור אחריו רגשות כאלו.) - אבל כפי שאת ואני יודעות, עם רגשות ניתן להתווכח מעט מאד...
ולכן, אני לא חושבת שאת צריכה פסיכולוג... (תראי... אני לא ממש מכירה אותך... יכול להיות שאת צריכה פסיכולוג... אבל לא לעניין הזה )
אני כן חושבת שהרגשתך מנתבת אותך לעשות מעשה, שכבר די ברור לך מהו....
אז לכי על זה.
ממה את חוששת כל כך?...
דוגמא אישית, רק לצורך העניין:
כשרם שלי היה בכיתה ד' (היום הוא ב - ו') נגדשו כל השיאים, ונחצו כל הגבולות - מבחינתי. יכול להיות שאת זוכרת ויכול להיות שלא, אבל זו הייתה תקופה ששיתפתי הרבה בפורום על היותו של רם "ילד כאפות" - ממש, בהגדרה. ילדים מכיתתו היו תופסים אותו בכניסה לביה"ס, בהפסקות ובדרך הביתה, חוטפים לו ציוד, משחיתים ציוד ששייך לו, מכים אותו עד השארת סימנים כחולים על הגוף...
בבית הספר ניסו לטפל - וללא הצלחה. ואז, יום אחד, בערך בתקופה של עכשיו (ט"ו בשבט-פורים כזה...) פשוט הלכתי למנהל בית הספר ודפקתי על השולחן. דרשתי שרם יועבר כיתה, אחרת - אני יורה בכל התותחים שלי ומערבת דרגים גבוהים במשרד החינוך (חלק מזה היו איומי סרק, אבל זה בכ"ז עבד... ) .
ומה את חושבת?... הוא הועבר כיתה, למחרת התייצבותי אצל המנהל .
אז כן, זה אפשרי. אפילו בבית הספר - ואני חושבת שגם בגן...
פני לפיקוח על גני הילדים באיזורכם (מעלה אדומים, לא?...) ובקשי לדבר עם המפקחת האיזורית. ספרי את עניין התאונה המצערת ואת תחושותייך בעקבותיה.
מקווה שתצליחי.
עדכני אותנו...

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

1. יעל תודה רבה על היחס המחמם

ממש לא התכוונתי שתלכי לדבר עם המפקחת כדי לקבל התנצלות או לקיחת אחריות.
כבר הבנתי שאת אלו - הסיכוי לקבל לא גדול.
ונכון, זה מצער מאד להרגיש שאנשים באים כדי לקבל תלוש בסוף החודש וללכת הביתה.
אבל כמו שאמרת: זה לא ממש צריך לעניין אותך.
את באה לשם כדי לקבל דבר אחד: יחס נאות ומשביע רצון לביתך בגן.
ואם זה לא יהיה בגן הנוכחי - אז זה יהיה בגן אחר.
אבל בשביל זה יש לדבר עם הפיקוח, שמן הסתם הוא לא רק של הגן הנוכחי, אלא של גנים נוספים באיזורכם.
לכי ותדרשי מעבר גן.
לא מעבר לזה (למשל: "לקיחת אחריות". לא מתפקידך לחנך אותן. מתפקידך לשים את טובת ביתך בראש מעייניך. מצידך שישבו ויחממו את הכיסאות במשך 25 שנות עבודה. אבל שביתך תקבל יחס נאות ומשביע רצון.)


שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

שרון אם אני מעבירה אותה זה רק לגן פרטי - שאר הגנים שתחת פיקוח תפוסים עד 0 מקום, אין לאן להעביר לצערי

סיון, את יכולה גם לברר באזור מקום העבודה שלך. את לא חייבת באזור המגורים.
בהצלחה

טוטילה זה עלה לי בראש
אבל מטורף להיסחב יחד איתה את כל הדרך הזאת באוטובוסים

עכשיו אני רק קוראת את זה וממש עצוב לי לשמוע...
אני מאמינה שאת צריכה ללכת עם הלב...
במקומך הייתי מעבירה גן...
ילדים מתרגלים - בעיקר למקומות טובים יותריהלי ורוני, הנסיכות שלנו, אמא ואבא אוהבים אתכן הכי בעולם!!!
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

גם לי יש ניסיון מר עם גן... עם נועם...
וגם לי היו תחושות פנימיות מאוד חזקות שלא טוב לו בגן (הוא היה שנה במשפחתון 5 ילדים ואז עבר לשם, בגיל שנתיים...)
ואחרי הרבה התלבטויות העברתי אותו.... מגן פרטי אחד לגן פרטי אחר.... ואת לא מבינה איזה הבדל היה!!!! שמיים וארץ....
כמו שאת מתארת בדיוק... בגן ה"לא טוב" הוא לא חייך... לא התלהב..... בכה כל בוקר.... ובבית הוא הילד הכי שמח והכי מאושר שיש... תמיד עם חיוך על הפנים....
בגן החדש הוא פשוט חזר לעצמו והיה ילד מאושר וחייכן... בדיוק כמו בבית.....
תעשי את זה.... אחרת את פשוט לא תפסיקי לחשוב על זה ומה היה קורה אם כן היית מעבירה.....
מאגר עבודות אקדמאיות מוכנות
http://www.ubank.co.il?A=morang