חינוך אנטרופוסופי ודמוקרטי - הריון ולידה

היי נועה ,
כמה דברים:
1) אישית איני מאמינה באבחון ייעודי להפרעת קשב בגיל שלפני 6-7. יוצא מכך, שאיני מבינה כיצד ניתן לערוך אבחון ייעודי שכזה בגיל 4, למצוא 'בעיה' ואף לטעון שהבעיה לא מקשה על למידה (אמנם קיימת בהחלט למידה בגיל 4, ואף בגילאים מוקדמים יותר. אך, הפרעת קשב מעצם הגדרתה היא הפרעה המקשה להתמקד בפעילות המנטאלית הנכונה לאותו זמן. פה כמובן מדובר על פעילויות מנטאליות הן במשחק אבל גם-ובעיקר - במטלות לימודיות ומשימתיות הבאות לידי ביטוי בעיקר עם תחילת גיל ההליכה לבית הספר).
2) כתבת שהפסיכולוגית לא הפנתה בשלב זה לבדיקות נוספות - וייתכן שגם היא סבורה שגיל 4 הוא לכל הדיעות גיל מוקדם מאד על מנת לקבוע הפרעת קשב ככזו המחייבת התערבות במערך הלימודי.
3) כתבת שהבעיה איתו היא התנהגותית, שהוא מאבד סבלנות מהר, רגיש מאד, נוטה להתפרצויות כשלא יודע מה לעשות עם רגשות...
אלו הם לאו דווקא הדברים שמאפיינים הפרעת קשב. ייתכן שחלקם כן, אך הם בהחלט יכולים להצביע גם על קשיים מסוגים אחרים. ייתכן ששווה להמשיך ולבדוק?...
4) לאחר מה שכתבתי בסעיפים 1 ו - 2, לא מובנת לי קביעת אשת המקצוע ש"במערכת חינוך קונבנציונלית הוא לא יבוא לידי ביטוי ואף יסבול" - ????????
אנו לא עוסקים בנבואות... ולי אישית, נראית העובדה שבוצע אבחון, קביעה, סיכום והמלצות לילד בן 4 לגבי מה שייעשה רק בעוד כשנתיים... (???) - כתמוהה במקצת.

אבל לא אני היא זו שאבחנתי, ואני מסתמכת על דברייך המובאים כאן - בלבד. ולכן:
5) אינני מכירה באופן אישי לא את מערכת החינוך האנתרופוסופית ולא את מערכת החינוך הדמוקרטית. ידיעותיי לגבי זו וגם זו הן ידיעות מהיכרות של ילדי אחרים הנמצאים במערכות חינוך אלו, והן ידע תיאורטי, על סמך התיאוריות העומדות בבסיס השיטות האלו.
בגדול ובקיצור נמרץ, שיטת החינוך הדמוקרטית היא שיטה ששורשיה נטועים בחינוך ההומניסטי ובתי הספר הם חלק מהחינוך הפורמלי הקיים. זרם אחר שהשפיע על פיתוח השיטה הדמוקרטית הוא זרם החינוך הפתוח שהוא זרם רדיקלי משהו, שמדגיש את חופש הבחירה ואת אחריות הלומד לתוצרי למידתו.
שיטת החינוך האנתרופוסופית מבוססת על זרם הפסיכולוגיה ההתפתחותית של שטיינר, שמזכיר את זרמי הפסיכולוגיה ההתפתחותית של פסיכולוגים אחרים כמו: קולברג, אריקסון ופיאז'ה (פסיכולוגים התפתחותיים). שוב, בגדול ובקיצור נמרץ, מדובר על שיטה המדגישה את החוויה האישית והעולם הפנימי של כל ילד וילד - והתאמת מערכת החינוך והלימוד העוטפת את הילד לקצב הגדילה, ההתפתחות ההדרגתית וההבשלה של כל ילד וילד לפי השלב ההתפתחותי האישי בו הוא נמצא.
אישית לגמרי, ותלוי לחלוטין בהיכרותי עם מערכות חינוך אלו - אני נוטה יותר לכיוון החינוך האנתרופוסופי.

חישבי על מה שכתבתי לך למעלה, ומקווה שתגיעי להחלטות הנכונות (גם להחליט שלא להחליט ברגע זה, זו החלטה...)
בהצלחה

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

תודה שמש, אני לומדת פסיכוליגיה בחינוך באיניברסיטה הפתוחה וכל המושגים והשמות מוכרים לי... חשבתי שאולי יש לך נסיון או ידע אישי.
הפסיכולוגית לא הבטיחה לנו שיהיה לו קשה, אבל אם הוא ימשיך כך אז כנראה שכן. והיא מבינה שהעניין לא מפריע ללמידה כי הוא בעצם ילד מאוד חכם עם הרבה יכולות וידע, אז הוא מן הסתם מצליח ללמוד. לגבי המשך בדיקה, זוהי גם תחושתי האישית. השאלה איזה סוג בדיקה ? הפסיכוליגית לא המליצה על משהו מסויים כרגע, אמרה שאין מה להוסיף. רופאת המשפחה שוללת בתוקף וגם היתה נגד האבחון מלכתחילה. היא אומרת שגם אם יש בעיה אנחנו לא ניתן טיפול תרופתי כרגע ולכן אין טעם. לאיזה כיוון להמשיך ?

היי נועה,
מצטערת שאני לא יכולה לעזור לך בניסיון או ידע אישי...

תראי, במובן מסוים אני מסכימה עם רופאת המשפ'.
אני מסכימה איתה לגבי הטיפול התרופתי.
עם זאת, מדוע פנית לרופאת המשפ' מלכתחילה ולא לרופא הילדים?
אני מניחה שה"עניין" היה סביב "בעיית הקשב". רב הרופאים (ובכללם פסיכיאטרים) ימליצו לעניין זה טיפול תרופתי.
לדעתי, אין מקום לטיפול תרופתי לילד בן 4 אלא במקרי קיצון חמורים המקשים באופן משמעותי מאד על תפקוד והתנהלות בבית ובמסגרת החינוכית. אין זה המקרה עם הילד שלך.
כאמור, בגיל 4 אני ממליצה על בדיקת הכיוון של הפרעה בויסות החושי. הפרעה זו, במידה ואינה מטופלת, עלולה ליצור תמונה של הפרעת קשב - ADD (Attention Deficit Disorder). לעתים, אכן שתי ההפרעות באות יחדיו.
את הכיוון של הפרעה בויסות החושי בודקים אצל מרפאה בעיסוק במכון להתפתחות הילד.
פני לרופא הילדים שלכם וספרי לו על השתלשלות העניינים ועל רצונך לבדוק את עניין ההפרעה/קושי בויסות החושי.
אני מאמינה שהוא לא יערים קשיים ויתן לך את ההפניה המבוקשת למכון להתפתחות הילד.
בטיפול נכון ע"י מרפאה בעיסוק ניתן להקל מאד על ילד שכזה, וניתן להגיע להתנהגות מאוזנת.
אגב, איני מסכימה עם הקביעה ש"שהעניין לא מפריע ללמידה כי הוא בעצם ילד מאוד חכם עם הרבה יכולות וידע, אז הוא מן הסתם מצליח ללמוד". הפרעת קשב, בין אם היא כזו "קלאסית" ובין אם היא תוצאת/נילווית לקושי בויסות החושי, עלולה בהחלט להפריע ללמידה, גם אצל ילד מאד חכם עם הרבה יכולות וידע...
פני לרופא הילדים.
בהצלחה.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il