yas יקרה!
קודם כל אני רוצה להודות לך על האכפתיות שלך לכל אותן בנות שחוו הריון כימי ולא כ"כ יודעות מה זה בדיוק- כמוני למשל.
מצאתי את עצמי קוראת שורה אחר שורה ממה שכתבת ותוהה שמא זאת אני...
חוויתי את אותם הדברים בדיוק, את אותן התחושות ואף אחד לא טרח להסביר לי כמו שאת כתבת.
גם אני גיליתי בחודש ספטמבר שאני בהריון וגם לי התחיל דימום בערך 10 ימים אחרי בדיקה ביתית שעשיתי. האבל שלי היה כ"כ גדול, כמעט כמו השמחה שבידיעה שאני בהריון...
לאחר מכן לא קיבלתי מחזור חודשיים וחצי וזה היה קשה נפשית ופיזית כי זה גרם לי כאילו לדרוך במקום בלי היכולת לנסות להיכנס שוב להריון.
לפני שבועיים סוף סוף קיבלתי מחזור ואז גם התבשרתי מרופאה מומחית לפוריות שפניתי אליה שיש לי שחלות פוליציסטיות ושאני צריכה להתחיל ליטול כדורים בשם איקאקלומין. הייתי בשוק וגם קצת בדיכאון...
את הכדורים אני מתחילה בחודש הבא, כי החודש הזה, או ליותר דיוק לפני 3 ימים עשיתי בדיקת מעקב זקיקים שהראתה שאני לפני ביוץ ולכן החליטה הרופאה לנסות החודש בפעם האחרונה "באופן טבעי" לפני שאתחיל לקחת את האיקאקלומין.
אני חושבת שמיותר לציין מהי הרגשתי. אני כ"כ מקווה שעוד שבועיים לא תגיע הווסת ובמקומה יגיעו בשורות טובות אחת ולתמיד...
בכל אופן, תודה לך על ששפכת קצת אור על כל הנושא של הריון כימי כי זה מאוד עזר לי להבין מה בדיוק חוויתי...
מאחלת לך הריון יפה ומוצלח ושתמיד תדעי רק אושר ושמחה... אמן...