היי מותק
,
בנוגע לשאלתך הראשונה - אינני קלינאית תקשורת. אך, מהידע (המועט!) שיש לי על ילדים דו לשוניים (הכוונה היא - לפני גיל 3, קיימת חשיפה לשתי שפות מדוברות) אני יכולה לומר לך שאכן נמצא במחקרים שילדים כאלו מאחרים
מעט בדיבור. הכוונה היא - ב
מעט, משום שבעבר סברו שדו לשוניות היא סיבה לעיכוב התפתחות שפה. כיום לא סוברים כך, ומחקרים אחרונים מראים שדווקא בדו לשוניות בגיל הרך היתרונות עולים על החסרונות, ובעיקר - יתרונות בהתפתחות קוגניטיבית.
לכן, אני מסכימה עם הרופא שלך, ומסכימה עם חוסר הצורך לשליחה לטיפול של קלינאית, כי כפי שנאמר לך "הוא דובר כמות נכונה של מילים בין עם זה עברית ואנגלית" - אני מניחה שהכוונה ב"כמות נכונה" היא בהתאם לגילו, ואין שום צורך להאיץ את רכישת השפה, בפרט אצל ילד שרוכש שתי שפות במקביל. אני חושבת שההפרדה בין האנגלית-בגן לעברית-בבית היא נכונה, ויוצרת עבורו את ה"תחום הלימוד" הייחודי לכל שפה. אני רואה כאן יתרון משמעותי בכך שהוא לומד ש(למשל) ניתן לומר "אבא", אבל גם "Daddy" - ולשתי המילים אותה משמעות. בנוסף, קיימת טכניקה שאת יכולה לעבוד איתה בשהותך איתו בבית: למשל, הוא מתחיל לומר "כככככככ..." - המשיכי אותו (נקראת: טכניקת ה"הרחבה") ואמרי: "כלב! נכון, ראינו כלב!" (אם אתם מסתכלים בחלון, או בספר תמונות, או בטיול בחוץ) ניתן גם להרחיב את התיאור עוד קצת: "איזה כלב יפה! ראית את הזנב שלו?..."
וכך לגבי דברים נוספים, נסי לפתח את המילים שהוא זורק, אפילו אם זה במקריות, אפילו אם הוא לא מתכוון. כך הוא ילמד שלדברים הנאמרים - יש משמעות.
אבל בעיקר - המתיני עוד קצת. הוא לא נשמע כמצוי בעיכוב שפתי כלשהו, כרגע.
שאלתך השניה: נשמעת (מהתיאור שלך) כקשורה קצת לשאלה הראשונה. נשמע שהוא לא יודע לבטא את רצונותיו (למשל - לעוגיה) וזה יוצר תסכול. תסכול הוא סיבה מספיק טובה להתפתחות תגובות אלימות... אז ככה, כפי שכתבתי למעלה, ייתכן שהוא מתקשה מעט ברכישת שתי השפות, אבל זה כנראה יסתדר בטווח הזמן הקרוב. בינתיים - נסי להבחין מתי בעיקר מגיעה התגובה האלימה שלו - יש ילדים שנעשים תוקפנים כשהם רעבים או עייפים, ואם זה המצב, הרי שניתן למנוע את המצבים האלו די בקלות. בנוסף, אני חוזרת לשפה: ככל שיהיו בידי ניתאי דרכי התמודדות רבות יותר כך יגדל הסיכוי שתגובותיו האלימות יתמתנו. בעיקר אני מתכוונת לשימוש בשפה - הן כדי לבטא רצונות והן כדי לפרוק כעסים ותסכולים.
שאלתך השלישית: "יחד עם כל השינוי בזמן האחרון" - אני מניחה שהכוונה היא ללידת נועם לפני חודש ושבוע?... אם הכוונה היא לכך - אני חושבת שאת צודקת, וזה קשור מאד. זו יכולה להיות תגובה טבעית ללידת האח, לצפייה בטיפול בו וללקיחת הצד של ה"אח הגדול" - זה שלא מוכן שיחליפו לו חיתול כי הוא הרי "לא תינוק" כמו האח הקטן שנולד לו...
חיזקי ואימצי, זוהי תקופה ראשונה ועם כמה שהיא לא קלה ולא נוחה - סופה לחלוף...
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il