היי שרון - הריון ולידה

היי בייבי מורן
הלידה כנראה באמת אוטוטו... (למרות שאסור להאמין לזה ממש, בשלושת לידותיי הייתי בטוחה מתחילת שבוע 36 שאני אוטוטו יולדת, ובשלושתם ילדתי לאחר שבוע 38... )
קודם כל - את כותבת שזה כך ב"שלושה שבועות האחרונים", בערך מאז שנכנסת לתשיעי, לא?... ואת מציינת שמאד קשה לך להתמודד איתה. לדעתי זה כך, לפחות בחלקו, קשור לקושי האישי שלך (הלגיטימי מאד!) עקב שלביו האחרונים של ההריון, ולאו דווקא להתנהגותה האובייקטיבית.
הייתי שמחה יותר לדעת מה ז"א "ע"י הצבת אולטימטומים" - באופן מעשי. יש הבדל בין "אם לא תבואי להתקלח עכשיו, לא תקבלי היום סיפור לפני השינה" (סוג של אולטימטום) לבין: "נלך להתקלח עכשיו ואח"כ אספר לך סיפור במיטה" (סוג של אולטימטום).
אני רוצה להתייחס לאמירתך שאינך "פנויה רגשית" לכלום, ולחששותייך ש"זה" (אני מניחה שהכוונה היא לקונפליקטים ביניכן ולהשפעתם עליה בתקופת היעדך מהבית ללידה) ישפיע על מהלך הלידה. רוב רובן של הנשים שאני מכירה שנמצאות בעיצומו או לקראת סופו של החודש התשיעי להיריון עסוקות בהיריון, בעצמן, בלידה הצפויה, בהבאת התינוק הביתה, בברית (אם מדובר בבן) ובהסתגלות לחיים שלאחר הלידה כמשפחה.
בזמן כה משמעותי בחיים, כמו סוף היריון, אין כמעט מקום ל"דברים אחרים" - וזה הכי נורמלי, טבעי ונכון בעולם. ראוי שלא יהיה מקום רגשי ל"דברים אחרים", כי הדברים החשובים באמת בתקופה זו של סוף היריון הם אותם דברים שכתבתי למעלה, ושמעסיקים גם אותך.
לדברים האחרים עוד יהיה זמן - ולך תהיה הפניות הרגשית בשבילם - אחרי הלידה.
לגבי מה יהיה כשתהיי בבית החולים בלידה - כיום השהות בבית החולים לאחר לידה מסתכמת ביומיים - גג שלושה (במקרים מסוימים). גם החשש הזה שאת מתארת, של "איך יהיה כאשר לא אהיה" הוא חשש מאד מוכר וטבעי ומהווה חלק מהחששות הטבעיים של כל אשה לקראת לידה, בפרט אם כבר יש ילד אחד בבית.
בואי נניח שאין סיבה להניח שיקרה משהו נורא. אני בטוחה שכבר ימים רבים את מתכננת מי יקח אותה לגן ומי יקח מהגן, מי יבשל ארוחות ומי יכבס, מי יקנה דברים אחרונים לתינוק, ומתי יביאו אותה לבקרך בביה"ח.
אני בטוחה שכבר ציירת לך תסריטים בראשך של כל מיני מצבים שעלולים לקרות בהיעדרך - והדרכת את הנוגעים בדבר בתובנותייך לגבי טיפול במצבים אלו.
וכשאת חושבת שבאמת, הכנת את עצמך ואת הסובבים מכל הבחינות האלו - האם עדיין לדעתך יש סיבה אמיתית לחששותייך מ"מה יקרה" בזמן היעדרך?... (אם כן - מהי?)
לגבי הלילות - אני יכולה גם לשייך את זה למצב של לפני הלידה, ולמה שעובר עליה. זה מצוין שהיא מודעת לכך שהתינוק עומד להגיע, אבל בלילה כנראה מתבטאים כל מיני חששותיה מהעתיד - שעם כל ההכנה, הוא עדיין אינו ידוע. וכפי שידוע - הפחד הגדול ביותר הוא מפני הבלתי ידוע...
נסי לדובב אותה לדבר על חלומותיה: מה היא חולמת? מה מפחיד בזה? מה זה עושה? איך אפשר להתגבר על זה?
דרך שיחה על החלום המפחיד ניתן להגיע לדרכים להתגבר עליו.

בהצלחה ולידה קלה ובריאה!

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

שרון, תודה רבה רבה על תשובתך המהירה!
אני מנסה לענות לך מיום שישי כבר, אבל חטפתי איזה וירוס ואני ממש לא מרגישה טוב, ממש מותשת, אז היה לי חשוב להודות לך בינתיים וברגע שארגיש טוב יותר אענה על שאלותייך.