היי לירון
תודה על ההתעניינות, חמודה. כתבתי למעלה למה נעלמתי בימים האחרונים. זה היה רק טוב...
קראתי את מה שכתבת וגם את התגובות אלייך.
אני שמחה מאד על ההתפתחויות הללו. הן מעודדות, נכון?...
וגם על העבודה עם הנער. נשמעת בהחלט כעבודה נהדרת!
אני באמת חושבת שהתשובה שקיבלת מרע"ן הנשק במשרד הפנים היא תשובה טובה, ובהחלט פותחת בפנייך דלת להמשך. לדעתי - הדלת תישאר פתוחה בשבילך גם אם לא תעשי מהלכים מידיים כעת. ז"א, לאחרונה עשית משמצים והשקעת זמן ומשאבים על מנת לפתוח את הדלת הזו. עכשיו קיבלת אישור שהדלת נפתחה. את יכולה לדחות מעט את הכניסה בדלת...
שמרי אצלך את המסמכים הרשמיים האומרים שאת מופנית לרופא זה וזה, כדי לקבל חוו"ד כך וכך, על מנת לגשת לועדה זו וזו...
בעוד שנתיים, כאשר תסיימי (לטובה ולברכה) לעבוד עם הנער הנכה, פני שוב למשרד הפנים - ובקשי לממש את ההבטחה שניתנה לך כעת - להזדמנות לועדת ערעור כדי לקבל רשיון לנשק.
אני מאמינה בלב שלם שההזדמנות שקיבלת כעת, תעמוד לרשותך באופן מלא גם בעוד שנתיים.
ובינתיים - תהני משנתיים של עבודה רגועה ומעניינת...
בהצלחה בכל
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T