היי שרוני - הריון ולידה

שלי יקירה ,
אכן, הרבה זמן לא כתבת כאן. הנחתי שהדברים מסתדרים, אט אט...
אני בסדר, לצערי עדיין אין לי תשובות חד משמעיות וכנראה אוזמן לבדיקות נוספות. אבל בינתיים אני בסדר, ושואבת כוחות מהדברים החיוביים בחיי - והם רבים, תודה למי שצריך להודות לו...
נכון טען מי שטען, שקשיי התבטאות ותקשורת מביאים פעמים רבות לתגובות אלימות וכוחניות. כך גם לגבי ילד שעדיין אינו יודע לבטא את רצונותיו בבירור.
זוהי אמירה נכונה מאד, ומצב הדברים הזה נובע פעמים רבות מתסכול על הקושי לבטא ו/או מתסכול על כך שהצד השני איננו מבין.
זוהי תוקפנות שאינה נובעת (בדר"כ) ממניעים "פתולוגיים" אלא קשורה לתהליכי גדילה והתפתחות. אני שמחה, אם כך, לקרוא ש"עליתם" על הסיבה לקשיי ההתבטאות, ולמרות העבודה הרבה - יש מה לעשות על מנת ללמדה להסתדר ללא האלימות (להקנות לה דרך ביטוי שאינה כוללת אלימות).
יש לתת מסרים עקביים וברורים של מותר ואסור. הדבר נכון לגבי הבית, הגן, הג'ימבורי, המשחקיה, הגינה, ובעצם כל מקום. בכל מקום, יש לחזור שוב ושוב ולהדגיש את כללי המשחק ההוגן: ללא אלימות, בשיתוף, וכו'.
כדאי להמעיט עד כמה שניתן בתגובות שהן מענישות, מאיימות (איומים כמו: "אם תחטפי לילד את המשחק, אני לא אתן לך ל..." וכו') או משפילות - בעיקר מול ילדים אחרים. בחברת ילדים, מבוגר המתנהג באיום, ענישה או השפלה גורר אחריו אך ורק התנהגות תוקפנית אף יותר ממה שהייתה שם מלכתחילה.
המבוגר (במקרה הזה, את) צריך להוות מודל שישתמש יותר בתקשורת מילולית ובגילויי אהדה וחיבה - ופחות ב"הורדת" הוראות בלי הסבר.
כמובן, ביחד עם התווית ה"מותר" וה"אסור" לגבי ההתנהגויות - והעברת מסר ברור שההתנהגות האסורה אינה זוכה לכל פידבק חיובי מכל סוג שהוא!
ולגבי דרכי הפעולה האפשריות מצידך, במקרה של ריב אלים בין דניאלה לילד אחר במשחקיה:
לא כדאי להיות "שופטת" במצבים של תוקפנות בין ילדים.
כן כדאי לנסות לתת להם להגיע לדיאלוג בינם לבין עצמם במקום לריב - כמובן, במידת האפשר.
אם הרוחות גועשות ולא ניתן להגיע לדיאלוג, כדאי להפריד בין הרבים בלי לנהל "משפט שדה" של מי התחיל, מי אשם וכו'.

מקווה שסייעתי במשהו

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

תודה שרוני סייעת קצת כן אבל אני גם נוהגת לקחת אותה הביתה במקרים של תוקפנות מצידה הרוב קורה מול העיניים שלי ואני רואה שהיא התחיילה בעיקר עם ילדים קטנים כמובן שכאשר מחזירים לה היא בוכה נעלבת אז אני מסבירה לה שאם לא היתה נותנת מכה לילד/ה הם לא היו מחזירים לה ואז היא מנסה שוב להחזיר
היום שבאתי לקחת אותה מן המעון אחת המטפלות אמרה לי לדבר איתה כי היא מרביצה במעון (אומנם מה שקורה במעון זה באחריות המטפלות ולא שלי ואני לא רואה מי מתחיל ולמה) דיברתי איתה ההורים שלי היו איתנו כי נסענו לבת ים אז אמא שלי החליטה להתערב ולקחת פיקוד ונזפה קצת בילדה שלא מרביצים אסור ואצבע אומרת לא לא לא (במקום נו נו נו אני לא מרשה לומר את זה) אני מקווה שהטיפול יעזור והילדה שלי תתחיל לדבר נורמאלי בקרוב (היא מדברת אבל לא ברור)


את המתנות הכי שוות בחיים מעניקים לנו הורינו - את חיינו
וילדינו - את חייהם והזכות לגדלם