התנהגויות - הריון ולידה

נוגוש יקירתי,
תודה.
וכמה שאלות:
1) ..."אנחנו לא יודעים כמה זמן היא ישבה שם, כמובן שיש סיכוי קטן שכמה דקות לפני כן היא רק קמה- אבל כנראה שלא"...
על פי מה: "אבל כנראה שלא"?...
2) ..."אנחנו מטופלים אצל קלינאית תקשורת כבר כמה חודשים ויש שיפור אדיר בדיבור, אבל קשה לי לא לייחס מצבים כאלה למשהו נפשי יותר ולא 'תקלה טכנית'. זאת אומרת אם היא ישבה שם על הכרית שעה שלמה בלי לדבר זה מעט מטריד אותי"...
מה זה "משהו נפשי יותר"?... (במה את חושדת?)
מה מטריד אותך בעובדה (שתיתכן. אני מזכירה לך שאנחנו לא יודעים שום דבר, בוודאות) שהיא ישבה על הכרית, ייתכן ששעה שלמה (וייתכן גם שפחות. וייתכן גם שיותר), בשקט - עד שהתעוררתם?

נגה'לה, אני מנסה למקד אותך לכיוון של חשד מסוים, כי כרגע נראה לי שאת חושדת ב"משהו", ולך עצמך לא ברור בדיוק במה. וזה מפחיד! נורא מפחיד!
כי מה פתאום הילדה שותקת?? היא בסה"כ ילדה בת 3 שנים וכמעט 3 חודשים! מה, היא לא אמורה לשבת בשקט ולשתוק לה עד שהוריה יתעוררו משנתם!

אז, זהו - שדווקא כן.
ילדונת בת 3 וקצת, שהיא מן "ילדה טובה" שכזו, והתרגלה להתעורר עם טלויזיה ותכניות כדי שהוריה יוכלו להמשיך לישון מעט (ואגלה לך בסוד, שזה לגיטימי לגמרי... וגם ש... יש לא מעט הורים שעושים את זה. ששששש..... אל תספרי לאף אחד ) , וגם יש לה בעיה "ידועה" שמטופלת אצל קלינאית תקשורת (ומה גם, שיש שיפור אדיר בדיבור!!! ) - נוגוש, זה קצת קצת נשמע לי כמו לחפש את הבעיות "בכוח".
אז אני אענה כמיטב יכולתי כדי להנמיך את החששות:
א. אם הייתה בעיה מורכבת ומסובכת יותר מה'תקלה טכנית' כפי שכינית את הבעיה שבשלה אתם מטופלים ע"י קלינאית תקשורת - הקלינאית כבר הייתה מיידעת אתכם. בדיוק בשביל זה היא אשת מקצוע שפוגשת אתכם ואת הילדה על בסיס קבוע, ומודעת להתפתחויות, נסיגות וקשיים בטיפול.
ב. אם הדבר היה כרוך ב"משהו נפשי יותר" - קרוב לוודאי ורוב הסיכויים שלא הייתם עדים ל"שיפור אדיר" בדיבור.
ג. בגיל 3+-, לשאול ילד דברים ולא לקבל מענה או לקבל מעין "נהמות" כתגובה - זה עדיין בגדר הנורמלי והתקין. הטווח הנורמלי הוא רחב מאד! יש ילדים שהתפתחותם הוורבאלית מהירה מאד - ומדברים כבר בגיל 8 חודשים. ויש ילדים שהתפתחות הדיבור איטית יותר ומגיעה לשיאה בסביבות גיל 4, ויש כאלו שנזקקים לעזרת קלינאי/ת תקשורת.
הכל בסדר, תקין ונורמלי. המדד החשוב ביותר הוא שאכן - קיימת התקדמות, קיים שיפור.
אני מבינה מבין שורותייך שהדבר המטריד אותך בעיקר, הוא חוסר הדיבור והישיבה בשקט (בעיקר כשאתם עדיין ישנים בבקרים).
ממש לא הייתי מתייחסת לזה כאל מדד יחיד לכך ש"יש בעיה על רקע נפשי!!!
מדדים נוספים, והרבה יותר חשובים () הם מדדים של קיום דיאלוג בכלל:
1) האם יש קשר עין ביניכם כשאתם מקיימים דיאלוג עם אמילי?
2) האם אתם נענים לה תוך כדי הדו שיח ביניכם?
3) האם היא נענית לכם?
4) האם היא משתמשת בדרכי תקשורת מגוונות עמכם? - חוץ מדיבור: שפת גוף, מחוות, פרצופים וכו'
5) האם היא רגישה למסרים שמועברים לה על ידכם?
6) ו - האם היא אקטיבית בקשר אתכם? - מעבירה את מסריה בדרכים מגוונות, בדומה למה שנכתב בסעיף 4, אך בתוספת של דרכים נוספות אם נראה לה שהמסר שלה לא הובן (מנסה להעביר מסר דרך מישהו אחר, נניח סבאסבתא, אחותה וכו')
נסי לענות בכנות על שאלות 1-6 אלו, וכתבי לי (או דברי איתי ) אם החשדות עדיין קיימים.
רק בריאות וטוב נוגוש!

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

כתבתי מגילה שלמה, ואז החלטתי לשלוח לך במייל...

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T