היי שרון - הריון ולידה

היי בתשי ,
ברור שאתם רוצים לישון... מי לא?...
ולגבי אוראל (אגב, היא נסיכה? ) - תשמעי. הילדונת שלך עוברת עכשיו כמה דברים:
1) היא בת שנתיים ו - 4 חודשים. כן כן יקירתי... חייבת להגיד שגם זה קשור.
2) לפני כחודשיים עברתם דירה.
3) לפני כחודשיים היא עברה למיטת נוער - מיטה חדשה.
4) לפני כחודשיים היא התחילה גן חדש.
5) את בהיריון מתקדם - והיא צופה ומבינה שיש/ועוד יהיה שינוי. את מהות השינוי במדויק אני מניחה שהיא לא מבינה (עדיין).

אני חייבת לומר את זה:
עם כל השינויים הללו - אם היית כותבת לי שאוראל מתנהגת לגמרי כרגיל, ישנה היטב, אין שינויים התנהגותיים והכל סופר בסדר - הייתי קצת תמהה...

יקירתי,
נשמע לאוזניי שאוראל מגיבה היטב ובאופן צפוי לילדה בגילה, על כל השינויים שהיא עברה בזמן קצר יחסית.
אלו שינויים שלילדונת כה צעירה קצת קשה לקבל ולהפנים - זה לוקח זמן.
יותר מכך: הפרעות בשינה הן ההפרעות שמגיעות בשכיחות הגבוהה ביותר כתגובה על כל שינוי קטן שעובר על הקטנים. במילים אחרות:
מאד מאד צפוי שילד קטן בגילה של אוראל יסבול מהפרעות בשינה למשך תקופה לאחר שמתחולל שינוי כלשהו בחייו - בפרט שינויים הקשורים למעברים, כמו: מעבר מקום מגורים/מעבר גן. זה גם חלק ממה שילדים עוברים עם הפיכתם ל"אחים בוגרים" - עם הולדת או לקראת הולדת אח נוסף במשפחה.
לגבי "איך מתמודדים":
עם מה שכתבתי לך בנ"ל, ניתן להבין שתגובתה של אוראל תקינה וצפויה.
כרגע קשה לה. היא מנסה להפנים ולהתרגל לכל השינויים שקורים די בבת אחת.
אני חושבת שהעזרה הכי טובה ויעילה שאתם יכולים לתת לה היא בכך ש-פשוט תהיו איתה - עם הקושי שלה.
גם אם למשך תקופה מישהו מכם ישן איתה במיטה, זה לא נורא. אל תחששי, היא לא "תתרגל" לזה וזה לא יצור "הרגל רע". זה רק יתן לה בטחון ותחושת הגנה במקום בו היא מרגישה הכי פחות בטוחה ומוגנת כעת - בשל כל השינויים והמעברים עמם היא צריכה להתמודד, בו זמנית כמעט.
אני כן ממליצה (זו רק המלצה. אתם תעשו מה שנראה לכם כהכי נכון ונוח לכל הצדדים) שבעלך יהיה זה שישן איתה כרגע, ולו בגלל לידתך הצפויה שבשלה תיאלצי לא לישון בבית כיומיים-שלושה ועם חזרתך להיות צמודה לתינוק החדש (בטח יותר מבעלך). בכך שבעלך יהיה איתה כעת, זה יפחית את חרדתה כאשר תלכי ללדת - היא תסמוך על כך שהוא זה שנמצא איתה ותכיר את המצב הזה מהתקופה של עכשיו (לפני הלידה).
בנוסף, אין צורך להתחיל לישון איתה מתחילת הלילה.
מה שכן, אני כן חושבת שיש מקום ל"שיחת הסבר" ביניכם לבינה, שיחה בה תתנו מקום של כבוד לחוסר הבטחון שהיא חשה - למקום החדש, למיטה החדשה, לגן החדש, לבטן (שלך) הגדלה ולמה שצפוי בעוד כחודשיים (עדיין אין צורך לדבר על זה בפירוט - זה מוקדם מידי. מספיק לומר: "יהיה לנו תינוק חדש" או משהו בסגנון).
שדרו לה הבנה ואמפתיה לרגשותיה במשפטים כמו: "אני רואה שקשה לך קצת להירדם/בלילה. אבל תנסי להסתדר בלי עזרה של אמא/אבא, ואם לא תצליחי/תרגישי שנורא קשה לך - תוכלי לקרוא לי ואני אבוא" (הכוונה לאבא או לאמא).
נסו לתת לה באמת להתמודד קצת לבד, יחד עם המסר של האמפתיה וההבנה למצוקתה - אין צורך להגיב במיידית לכל קריאה או בכי קל. דווקא התערבות מתמדת מהווה שדר שהיא לא מסוגלת להתארגן בלי עזרה.
וזכרי: קשר טוב וחם עמכם הוא אחד הגורמים שמקטינים קשיי הירדמות ושינה. לכן כה חשוב לעשות איתה שיחה בה תעבירו לה מסר של הבנה, אמפתיה ותמיכה בעת מצוקה - מתוך הבנה שהיא באמת חווה כעת סוג של מצוקה עקב המעברים הרבים.

מקווה שסייעתי במעט
שיהיה בהצלחה בהכל ולידה קלה ובריאה.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

תודה רבה,
אני בהחלט איישם את זה
מקווה שהתקופה תעבור ולא נמצא את עצמנו אחרי הלידה ישנים שלושתינו במיטה ותינוקת ליד בעריסה