היי מירי
,
התכוונתי לכל מילה שם
.
איזה מתוק היהודה הזה
- בתמונה הוא יפיוף אמיתי!
אז, את חווה (ויהודה חווה) נסיגה בגמילה. אני רוצה שתדעי שאין טבעי ונורמלי מזה. כדברייך, ניתן "להפיל" את הנסיגה הזו על הגננת החדשה.
אבל למה לנו?...
הילד נגמל בחודשיים (וזה נחשב ליחסית מהר!), וכעת, כבר שבוע וחצי - יש פספוסים. מאד ייתכן שהפספוסים היו מתחילים כעת גם אם לא הייתה פתאום גננת חדשה בגן, והיה "סתם" איזה שינוי מינורי אחר בסדר יומו. קורה. כמעט לכל ילד בתחילת הגמילה.
מה עושים?
אני בגישה של - לא לתת לזה יותר מידי מקום.
מה גם, שאת מספרת שהוא מלווה את הפספוסים בדבריו על כך ש"הוא כבר גדול ולא צריך טיטול, והוא עושה בשירותים וכו'..."
לא לכעוס. לא לתגמל. לא לעשות מזה issue.
בכל פעם שאת רואה פספוס (בין אם את רואה ובין אם הוא בא לספר לך), לומר לו: "אני רואה שניסית מאד, אבל בכל זאת התפספס לך. בוא נלך לנקות ביחד, תעזור לי, ואני בטוחה שבפעם הבאה תצליח להגיע לשירותים ולא לפספס". הוסיפי לדברים חיבוק מחזק עבורו, ודיבור עצמי (עבורך) ש"עוד מעט גם זה יגמר" (
), ואני מניחה שהשיפור יגיע תוך הרבה פחות מחודשיים
.
הנחי אותן בגן לנהוג איתו בדרך דומה.
פשוט, לא לתת לזה יותר מידי מקום. יהודה כנראה בשל לגמילה, ועובדה שהתהליך לקח כמעט חודשיים עד גמילה מלאה. אני מאמינה שזהו שלב שבהתייחסות נכונה - יעבור בקרוב.
בהצלחה!
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T