נסיגה רצינית בגמילה - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • הי שרון,

    א' כל, תודה לך על העצות המחכימות וגם על המחמאה הכנה והאמיתי שקבלתי ממך בשרשור הלא כל כך נעים שנפתח פה בתחילת השבוע...
    ב', יש לי שאלה שמאוד מציקה לי:
    לקח לי כמעט חודשיים עד שיהודה היה גמול לגמרי (התחלתי כי לא רציתי לעשות את זה בצמוד ללידה שלי), ו- היה נדמה שעברנו את הכל, וכבר קרוב לשלושה שבועות שהוא היה יבש לגמרי, עושה בשרותים בלי בעיה ומבסוט מאוד מעצמו.
    לפני שבוע וחצי הגיעה חגן שלו גננת חדשה, היא כנראה חשבה שקבלה ילד גמול לגמרי ולא כל כך שאלה אותו אם הוא צריך.
    מאז, הוא מפספס המון, גם בבית וגם בגן, אין יום שהוא לא מפספס, וכל פעם הוא אומר לי שהוא גדול והוא לא צריך טיטול והוא עושה בשרותים וכו'.
    אני יודעת שאפשר להפיל את הנסיגה הזו על העובדה שהגיעה אליו גננת חדשה.
    הבעיה היא שאני כבר אמורה ללדת בעז"ה עוד פחות מחודשיים וממש לא התחשק לי שהוא יתחיל שוב לפספס רק בגלל הלידה, מה עוד שהוא יהיה ממש כמעט בן שלוש!
    אני לא יודעת איך להגיב לפספוסים האלה, האם אני אמורה כבר להראות לו שאני כועסת? להתחיל לתגמל שוב על כל פעם שהוא מצליח כן לעשות (אני לא כל כך רוצה בגלל שבתקופה שעשינו את זה היינו כל דקה בשרותים ואני גם לא רוצה שהוא יתחיל להשתמש בזה, כל פעם שהוא ירצה ממתק טעים הוא יתחיל לפספס ואז ידרוש תגמול על פעם שהוא כן מצליח) להתעלם?
    הבעיה היא גם שהימים מתחילים להיות קרים ואני חוששת עליו שיתקרר וגם- אני לא מצליחה לעמוד בקצב של הכביסות!!!
    אנא עזרתך בעצה טובה ומחכימה כמנהגך תמיד!
    תודה!
    מירי, אמא לשתיים וחצי
1 תגובות
עמוד 1
  • היי מירי ,
    התכוונתי לכל מילה שם .
    איזה מתוק היהודה הזה - בתמונה הוא יפיוף אמיתי!
    אז, את חווה (ויהודה חווה) נסיגה בגמילה. אני רוצה שתדעי שאין טבעי ונורמלי מזה. כדברייך, ניתן "להפיל" את הנסיגה הזו על הגננת החדשה.
    אבל למה לנו?...
    הילד נגמל בחודשיים (וזה נחשב ליחסית מהר!), וכעת, כבר שבוע וחצי - יש פספוסים. מאד ייתכן שהפספוסים היו מתחילים כעת גם אם לא הייתה פתאום גננת חדשה בגן, והיה "סתם" איזה שינוי מינורי אחר בסדר יומו. קורה. כמעט לכל ילד בתחילת הגמילה.
    מה עושים?
    אני בגישה של - לא לתת לזה יותר מידי מקום.
    מה גם, שאת מספרת שהוא מלווה את הפספוסים בדבריו על כך ש"הוא כבר גדול ולא צריך טיטול, והוא עושה בשירותים וכו'..."
    לא לכעוס. לא לתגמל. לא לעשות מזה issue.
    בכל פעם שאת רואה פספוס (בין אם את רואה ובין אם הוא בא לספר לך), לומר לו: "אני רואה שניסית מאד, אבל בכל זאת התפספס לך. בוא נלך לנקות ביחד, תעזור לי, ואני בטוחה שבפעם הבאה תצליח להגיע לשירותים ולא לפספס". הוסיפי לדברים חיבוק מחזק עבורו, ודיבור עצמי (עבורך) ש"עוד מעט גם זה יגמר" (), ואני מניחה שהשיפור יגיע תוך הרבה פחות מחודשיים .
    הנחי אותן בגן לנהוג איתו בדרך דומה.
    פשוט, לא לתת לזה יותר מידי מקום. יהודה כנראה בשל לגמילה, ועובדה שהתהליך לקח כמעט חודשיים עד גמילה מלאה. אני מאמינה שזהו שלב שבהתייחסות נכונה - יעבור בקרוב.
    בהצלחה!

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה