הי שרון - הריון ולידה

היי שירן,
תודה על הפניית תשומת הלב .
קראתי את פנייתה של שמרית, ולצערי לא הספקתי לקרוא את התגובות שבאו אחריה, אבל אני בטוחה שהן היו תומכות ומעודדות - אחת אחת.
ועכשיו, כדי שלא נסתבך עם גב' אתי () - אני אפנה את תשובתי ישירות לשמרית, ואני אודה לך אם תפני את תשומת ליבה לכאן (ולך, בלי קשר: . את נהדרת!)
שמרית יקרה,
אני כ"כ מבינה את התסכול, הצער וחוסר האונים שעמם יצאת מהשיחה.
נשמע לי נורא, כאמא, לשבת ולשמוע דברים שכאלו על ילדך מצוות הגן בו הוא מבקר.
ממש עצוב לי.
ומכאן, מהמקום העצוב דווקא, אני רוצה לחשוב לרגע איך אני הייתי נוהגת לו אני הייתי בהנהלת גן בו מבקר ילד שנושך - ונאלצת להתמודד מידי יום ביומו עם פניות של הורים זועמים לגבי פגיעות שפגע ילד אחד בילדים אחרים.
ו-לא. אני לא משתכנעת שהדרך בה נהגו בך היא הדרך הנכונה.
קשה לי להסכים עם נחרצות שכזו מכמה סיבות. הסיבות היותר "פרוזאיות" הן הסיבות שהוא נמצא בגיל שבו זה "נורמלי" לנשוך (ותפקידנו הוא ללמד שלא נושכים!), יש לו אח חדש (כך ראיתי בסרגל?...) ולכן ייתכן שהנטייה לנשוך הוגברה עם ובשל הלידה, והתמשכות המצב כבר זה זמן מה.
שמרית יקירתי,
אני זוכרת פנייה שלך בנושא הנשיכות של ליאבי, אלי לפני כחודש וחצי (ואולי יותר?...)
הקריטריונים העיקריים לקושי/בעיה הם קריטריונים של היתמשכות ו-עוצמה.
נשמע שבעיית הנשיכות עליה את מדווחת, נמשכת כבר מספר חודשים, ועוצמתה אינה פוחתת. אי הפחתה בסימפטום, למרות מאמצים להפחיתם (את מספרת שאת נוקטת בצעדים שונים - ואני מאמינה לך לחלוטין), הוא מדד מספיק לצורך בהתערבות קצת יותר אישית ומקצועית.

זה היה תפקידו של הגן להביא זאת לידיעתך. - ברמת האמפטיה, האיכפתיות וההתגייסות למצוא טיפול מתאים, ולא ברמת הסילוק, בבחינת: "נסלק את הבעיה וכך נפתור אותה"...
הניסיון להביא גננת מתגברת שתוצמד לליאב הוא ניסיון טוב, אך איני מסכימה עם הניסיון "להפיל" את העלות עליכם.
ייתכן שבסופו של דבר, זה מה שייעשה, אך ראשיתו של התהליך צריך להיות באבחון נכון ומקצועי וקביעת תכנית לטיפול בבעיה (ששוב, ייתכן שהתכנית תהיה להביא גננת מתגברת עבורו) ולא בניסיונות "לירות לכל הכיוונים" ולראות "מה תופס".
בקשי שיחה עם הפסיכולוג/ית החינוכי/ת המלווה את הגן.
מאד ייתכן שבהמשך לאותה שיחה תתבקשי לאשר הגעה של אותו פסיכולוג/ית לגן על מנת לתצפת על התנהלותו של ליאבי בגן.
זהו התהליך, וכך הוא נעשה.
אל תוותרי ואל תסכימי כרגע להוציאו מהגן, משום שמאד ייתכן שבעיה זו תחזור גם במסגרת הבאה - וייתכן שללא פתרון משביע רצון ומקצועי הבעיה אף תוחמר.
חיזקי יקירתי, ואני אשמח לדעת על התפתחויות.
אני איתך

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

הייבנות,
שירני, בעיני ההתגייסות שלך והאיכפתיות הן ממש לא בגדר "לא אתי"...(למרות שאולי בנות אחרות היו מתרעמות על שיתוף ללא ידיעתן...אך אני לא ביניהן).
תודה רבה על תשומת הלב והניסיון לעזור.

שרון,
את זוכרת נכון, לפני כמה חודשים כתבתי לך בעניין, וזה באמת זמן ממושך שזה קורה (מאמצע ההיריון)...
פניתי לייעוץ מקצועי של מאבחנת שהיא גם נוירולוגית ילדים מטעם קופ"ח.
קיבלתי הפניה וטפסים למלא, גם מצד ההורים וגם מצד הגן.
במקביל התחלנו את שיטת המדבקות, שכרגע הוא מקבל על החולצה בסוף היום אם הוא השתדל ונמנע מנשיכות, וזה עובד..הנשיכות לא נעלמו לגמרי, אך פחתו לפחות לשבוע זה..
השבוע אני אכין לו טבלה לפי 3-4 פעילויות עיקריות של הגן (שעת חצר, ג'ימבורי וכו'...) כאשר בתום כל פעילות המטפלת תצטרך ללכת עם ליאב ולהדביק מדבקה במידה והוא התנהג יפה או נמנע מנשיכה..ובסוף היום אם מילא את כל או את רוב המדבקות הוא יקבל הפתעה ממני...
זה סוג של עיצוב התנהגות, אני מקווה שהשיטה הזאת תעבוד.
אני יודעת שזהו שלב התפתחותי אך אני מצפה מצוות הגן לנהל שיחות הסבר גם עם הורי הילדים הננשכים, כי היום זה ליאב ומחר זה ילד אחר...
השבוע, הצלחתי להתחזק בזכות הבנות הנפלאות שעודדו אותי ואני מתכוונת להרים ראש ולהפשיל שרוולים בעניין, כי אני לא מוכנה שיתייגו את הילד שלי ויעשו כזה סיפור משלב התפתחותי של הילד...אחרי הכל בכל זמן שהותו בגן אני מניחה שהוא עושה עוד דברים טובים ונפלאים חוץ מלנשוך...
ההתעסקות של המבוגרים בעניין עולה בהרבה מהתייחסות הילדים לכך...
לגבי המתגברת, אמרתי למנהלת שאסכים להשתתף בהוצאה הזאת לתקופה שהוא יצטרך, בהנחה והם יורידו לי משכר הלימוד שכיום אני משלמת מחיר מלא (1700 ש"ח)...
אגב, בשעות שאני איתו בגן שעשועים ואצל חברים אני רואה שיפור ניכר בשיתוף ובהתחלקות עם חלברים, בוויתורים ואף בנשיכות...מה שמעיד על כך שעם עקביות ותשומת לב אפשר למנוע את המקרים האלה ולעזור לילד..

תודה על תשומת הלב והאיכפתיות...
נראה מה יהיה בהמשך...אעדכן אותך...
שוב תודה..
נקווה לטוב...

שיטת המדבקות היא שיטה נהדרת - ובפרט כשאת רואה תוצאות חיוביות!
ו-כן, זוהי שיטה של "עיצוב התנהגות"
בהחלט ניתן לעזור לילד, ובהחלט נשמע שאת עושה כך...


שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T