צריכה עזרה - הריון ולידה

היי נגה ,
בהחלט מבינה את העייפות... והכי טוב - שאת מוצאת את המקום הזה כשאת זקוקה להתייעצות .
אנסה לסייע כמיטב יכולתי.
קודם כל - אני מבינה אותך מאד, ההתמודדות היא לגמרי לא קלה עם ילד חרדתי. נשמע אכן כמו חרדה חברתית, אני מבינה מדברייך שנוספה לזה "אילמות סלקטיבית", ואולי התחלה של מצב פובי?... לא קל... אני מבינה אותך מאד.
לגבי CBT - כן ניתן להתחיל לפני גיל 8. מדובר בעיקר על מרכיב ה - B
(Behavioral) שכן ניתן ליישום בילדות המוקדמת.
זה נכון לומר שטיפול קוגניטיבי מובנה - קשה ליישם בילדות המוקדמת, בשל הקוגניציות הלא בשלות בגילאים אלו, קוגניציות שקשה לעבוד איתן.
וזה נכון שטיפול קוגניטיבי הוא במיטבו החל מגיל ההתבגרות - וטיפול המשלב את השיטות הקוגניטיבית וההתנהגותית יחדיו (CBT מלא) הוא הטיפול המועדף והאידיאלי לחרדות, החל מגיל ההתבגרות ולתוך הבגרות.
עדיין, יש מרפאות המתמחות ספציפית בטיפול בחרדות אצל ילדים, לפי פרוטוקולים מובנים של CBT.
אני עצמי למדתי טיפול CBT לילדים פוסט טראומטיים בסדנא ייעודית לנושא זה.
כך שטיפול CBT בילדים, גם מתחת לגיל 8 - אכן קיים ובעל יעילות מוכחת!
אחת המרפאות המתמחות בטיפול CBT בחרדות בילדים קיים בבי"ח שניידר בפ"ת.
אני מציעה לפנות לשם.
לגבי התנועות שתיארת שהוא עושה, במטרה להקל על החרדה:
נשמע לי קצת כמו התנהגות קומפולסיבית. מכירה את המושג: OCD?
ה - C מתוך מושג זה, משמעו: Compulssive. הכוונה היא: התנהגות מפצה.
הוא מנסה בצורה זו, ע"י תנועות אלו - לפצות ו"לרכך" את החרדה התוקפת אותו.
עלייך להגיע להתייעצות עם איש מקצוע.
לא ממליצה כרגע להעיר לו, משום שזה עלול להחמיר את המצב. החרדות עלולות להחמיר, משום שהוא ישאר איתן, וללא ההתנהגויות המפצות עליהן.
הפחתת ההתנהגויות המפצות הללו תיתכן רק תוך כדי טיפול שיוריד את החרדות למינימום. עם הורדת החרדות, יופחתו עד יעלמו גם התופעות הקומפולסיביות (=המפצות).
חיזקי ואימצי.
לשאלות או התייעצות נוספת, אני כאן .

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

שניידר זה רעיון מצוין! צודקת!
לגבי ההתנהגות הקומפולסיבית - את חושבת? לפי מה שאני זוכרת (ממזמן!) קומפולסיה צריכה "ללכת" עם מחשבה טורדנית ספציפית (נגיד, כיבוי והדלקת האור), לא?
גם אני חשבתי יותר על המרכיב ההתנהגותי בשבילו. את חושבת שאני יכולה ללמד אותו הרפיה וכאלה דברים?

היי נגה!
לא כל כך הבנתי את המשפט: "קומפולסיה צריכה "ללכת" עם מחשבה טורדנית ספציפית (נגיד, כיבוי והדלקת האור)"...
ההתנהגות הקומפולסיבית היא אכן טקס. כיבוי והדלקת האור הוא דוגמה מצויינת לטקס שכזה. אבל קיימים עוד דברים רבים, והמגוון הוא רב, משטיפת ידיים כפייתית, דרך בדיקת כפתורי הגז ועד לסידור חפצים כפייתי.
הקומפולסיה, מעצם הגדרתה, "הולכת" עם חרדה, וההפרעה (OCD) מוגדרת כהפרעת חרדה - בין הבולטות שבהפרעות החרדה.
את מספרת על בנך, שהוא ילד חרד. וכיום את שמה לב ל"תנועות שמקלות לו על החרדה (לנשוף על האצבעות, להוציא רוק וכו')." - זה מתחיל להזכיר טקסים שמקלים על החרדות, ולכך התכוונתי.
מכאן החשיבות שבהגעה לאבחון ותחילת טיפול - בהקדם.

אני בהחלט חושבת שהורה יכול ללמד את ילדו טכניקות של הרפייה - באם ילמד אותן בעצמו. טכניקות הרפייה לילדים קטנים הן מעט שונות בדרך ההסבר ובדרך הביצוע מאשר טכניקות הרפייה למבוגר.
מכאן החשיבות שבהדרכת ההורה המסביר לילדו.
מקווה שסייעתי

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T