מצטערת...
מאיה, ראשית - אני מסכימה איתך שרצוי שילד יהיה עם בני גילו או עם גדולים ממנו, נניח - בטווח של עד שנה (כי עם גדולים בטווח של יותר משנה - הילד הצעיר יותר כבר עלול לאבד את כל אפקט הלמידה מהם).
אבל, כך גם לגבי קטנים ממנו. את מספרת שהוא כרגע נמצא עם 5 בני גילו, וכל השאר קטנים ממנו בטווח שבין 4-6 חודשים.
נכון שבמצב אופטימלי - רצוי שזה היה להיפך (כלומר: גדולים ממנו בטווח שבין 4-6 חודשים). אבל הבדל הגיל הזה אינו קריטי ובעל משמעות עד כדי כך, גם לא כשמדובר על קטנים ממנו.
התפתחות שפתית, למשל, היא התפתחות שתלויה בגורמים ביולוגיים ("טכניים" כמו שקד שלישי ומבנה לוע וחיך, וגנטיים כמו מתי הוריו החלו לדבר ופיתחו שפתם) וחיקוי בעיקר של דמויות מפתח כמו הורים ובני משפחה קרובה ופחות בסביבת הגן (ומה לגבי ילדים שכלל לא מבקרים בגן בגיל שנתיים?...)
אני לא חושבת שמעבר לגן אחר יכול "להזיק" לאליה, בוודאי לא לטווח הארוך.
עם זאת, אני סבורה (כמתבוננת מהצד. לך כנראה יש שיקולים נוספים, ולכן את היא זו שתכריע בסוגיה זו לבסוף) שהשיקול של שהות עם רוב של ילדים שקטנים ממנו ב - 4-6 חודשים בשנה זו הוא שיקול שאינו מספיק על מנת לקבוע צורך חד משמעי במעבר גן לאליה, שכאמור וכפי שכתבת, מתמודד כרגע עם שינוי משמעותי בחייו - לידת אחיו.
ייתכן שדווקא מעבר הגן יחדד אצלו את קשייו, גם בהסתגלות למסגרת החדשה, וההשתלבות, שנראית על פניו ככל כך טבעית ומתבקשת עם בני גילו ועם הגדולים ממנו במעט - תהיה ארוכה ותלווה בקשיים - ויצא שכרכם בהפסד...
אני מקווה שלאחר ההתלבטות הקשה, תגיעי לנכון ביותר עבורו ועבורך.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T