שרוני. עזרה דחופה...:( - הריון ולידה

שני
בכיתי איתך כשקראתי ש"...ואורי שוב ניסה לזוז ואח"כ פשוט השפיל את מבטו ונתן לו להציק לו ואז הילד הפסיק..."
כן, מהתיאור שלך נשמע שלא טוב לו כלל... (אני מתבססת גם על ה"אילמות" שתיארת)
לגבי הדיבור (או חוסר הדיבור) יש להביא בחשבון באמת את מצב האזניים והשקד השלישי. לאלו יש בהחלט פוטנציאל לגרום לבעיות בתקשורת בגיל הרך.
עם הדברים הללו כן הייתי ממתינה עד לאחר ההחלמה מהניתוח.
ולגבי זה, הייתי ממליצה לך לפנות ולבקש לקרוא את תיאורה של משתמשת בפורום בשם: "תהילה2". בתה עברה עיכוב התפתחותי וניתוח אזניים (לא יודעת איזה בדיוק) ושקד שלישי, ולאחריהם מצבה הוטב בצורה דרמטית, לפי תיאור האם. אני חושבת שהיא תשמח לחלוק איתך חוויות .
פרט שנראה לי כמטריד יותר את המנוחה הוא תיאורך לגבי חוסר בטחונו בגן. זהו דבר שלדעתי - כן מצריך בירור.
לגבי תגובת הגננת: לפעמים "נוח" לצוותים בגנים "להתעלם" או "לדחות" טיפול בילדים שקטים, שנראים על פניו נוחים ולא מפריעים.
בדיוק כשם שלפעמים צוותים בגנים ממהרים לשים תוית ולבקש למהר בטיפול בילדים שהם ההיפך: מפריעים להתנהלות הגן, צוותו והילדים האחרים.
לא הראשון הוא מצב תקין, ולא השני.
ודווקא ילדים שנראים כ"שקטים" ו"נוחים" ו"לא מפריעים" הם אלו שסובלים יותר מכל - והם אלו שזקוקים לעזרה במהירות הגדולה יותר.
הייתי הולכת עם האינטואיציות שלך כאמא.
ייתכן שיש מקום להזמין פסיכולוג/ית ממחלקת החינוך במקום מגוריכם כדי לצפות על הילד בגן. זוהי זכותך ליזום תצפית שכזו.
עדכני את הגננת שבכוונתך ליזום זאת, וראי כיצד היא מגיבה. רב הסיכויים שהיא תשתף עמך פעולה. אבל גם אם לא, זוהי זכותך לדרוש תצפית מקצועית על הילד כדי לקבל חוו"ד נוספת לזו של הגננת.
בהצלחה מתוקה ומאחלת שלעולם לא תבכי...

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

הי שרוני,
תודה על ההקשבה והתמיכה. אני פשוט נמצאת עכשיו במשבר עצום מכל הקטע הזה וממש רע לי - הכל נראה לי רע ושחור שלכן באהבה, מורן......

המייל שלי לכל המעוניינות : [email protected]

שני, זה האימייל שלי: [email protected].
בוודאי שלא אוכל להמליץ מכאן על צעד כה גדול כמו מעבר גן. זה אחד החסרונות של הייעוץ האינטרנטי - אינני מכירה את אורי ואת הגן, מעבר למה שאת מספרת. ועם כל הרצון הטוב, כל עוד אין דברים 'חד משמעיים' (כמו: אלימות כלפי הילד חו"ח, או קביעת "תדמית" שלילית וגורפת על הילד - דבר שמביא ליחס לא תקין כלפיו, כפי שנדון באחד השרשורים האחרים בפורום זה, כעת.), והדברים נמצאים בתהליך שייתכן שמושפע עדיין מהסתגלות לגן או מאופיו של הילד - אין מקום להמלצה כה חד משמעית כמו: להעביר גן.
כמובן, שעם זאת - אם תחושתך כאם אומרת לך כן דברים חד משמעיים - אני בהחלט תומכת בכך. הרי את היא אמו, את מכירה אותו טוב מכולם, את רואה את הסתגלותו לגן לטוב ולרע מידי יום. ואם את כותבת שלאחר דבריה של הגננת, לא האמנת לה לגבי שיפור אצל אורי - אני נוטה להאמין לחוסר אמונך.
בלי קשר לדבריי הנ"ל, אני חושבת שעדיין מוקדם מידי למעבר גן.
אני לא חושבת שהמתנה עד לאחר הניתוח (לפחות) תהווה "בזבוז זמן יקר שעלול לעלות ביוקר לאורי". מהתרשמותי מתיאורך לגבי התנהלותו בגן ויותר מכך - מדברי הגננת שלו, אני לא מתרשמת כלל שבזמן שיעבור עד הניתוח, ייגרמו לו נזקים כלשהם... (אבל שוב - ייתכן שאני טועה, ומי שצודקת בתחושתה זו את, שאינה מאמינה לדברי הגננת.)
בכל מקרה, לגבי הזמנת איש/ת המקצוע לתצפת על אורי בגן, זוהי החלטתך.
ייתכן ששווה לעשות את זה גם ללא כל קשר לניתוח, וייתכן שמה שיעלה בתצפית הוא הדבר שאומר שקיים קשר בין התנהגויותיו לבין קשיי התקשורת שהוא חווה, ולכן ייקבע זמן לתצפית נוספת לאחר הניתוח, ההחלמה ממנו והחזרה לתפקוד רגיל.
ובינתיים - הסירי דאגה מליבך. בוודאי שלא ייגרמו לאורי כל נזקים בלתי הפיכים בזמן המתנה זה.


שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

שרוני - רק מלקרוא את התשובות שלך - אני כבר נרגעת....את מדהימה !!! אלפי תודות !!! שלכן באהבה, מורן......

המייל שלי לכל המעוניינות : [email protected]