שרון - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • הי שרון
    שוב אלף איחולי החלמה מהירה מהניתוח, שיעבור מהר ובקלות

    לעניין שכתבתי לך במייל, אז ככה: כצפוי קיבלתי תשובה שלילית
    כמובן ידעתי שלא יאשרו לי ,אבל בכל זאת היה לי שביב תקווה.
    החלטתי לא לוותר וללכת עם העניין הזה עד הסוף.
    פניתי למשרד הפנים כדי לברר על כל הליך הגשת העירעור ופקידת הרישוי הטיחה בי שכתבתי הצהרה רפואית שיקרית וזה אסור לפי חוק, באמת לא כתבתי את האמת.
    היתה לי ברירה? אם הייתי כותבת על האישפוז לפני 10 שנים והסיבות לאישפוז אז בכלל
    לא היו מגישים את הבקשה שלי.
    בכל אופן פקידת הרישוי ביקשה שאביא לה עותק תעודת שיחרור ואבחנות מוועדה רפואית בצה"ל. לצורך כך פניתי בפקס למדור פניות אזרחים בצה"ל והם ישלחו לי את המסמך ,לא יודעת כמה זמן זה יקח להם. עוד הפקידה אמרה שרק אחרי שהמסמך הרפואי יהיה בידיה ,רק אז יוחלט האם לזמן אותי לועדה, כלומר זה בכלל לא בטוח שיתנו לי את האפשרות להגיע לועדה- רק המחשבה הזו מפחידה אותי, מה יהיה איתי?
    בגלל שהאבחנות הרפואיות מזמן הצבא הן ממש נוראיות ויוצרות עלי רושם גרוע ,אני החלטתי [לפי העיצה שכתבת לי במייל] לפנות למרפאה בה הייתי מטופלת בבי"ח העמק,
    פניתי אליהם והם לא מוכנים לקבל אותי בגלל שבזמנו גרתי ברמת ישי עם ההורים ואני עכשיו גרה במגדל העמק, ובעפולה לא מטפלים במגדל העמק ,אפילו שזו רק פגישה חד פעמית.
    אז קבעתי לי תור לרופא שעובד בקופ"ח כללית [כשאני כותבת רופא-את יודעת באיזה רופא מדובר] בנוסף התקשרתי למרפאה בעפולה שיעבירו את התיק הרפואי שלי למגדל העמק והתיק שלי נמצא עכשיו בגניזה ,אבל הם יעבירו את התיק הרפואי לרופא ממגדל העמק. אני רוצה להיפגש עם הרופא ממגדל העמק שיכתוב לי חוות דעת חיובית ורק אח"כ לגשת לפקידת רישוי כדי להגדיל את הסיכוי לקבל זימון לועדת ערר.
    בנוסף אם יוחלט לקבוע לי ועדה אני אצטרך לעשות איבחון אצל רופא מטעמם
    וה" תענוג" הזה יעלה לי 700 ש"ח
    דבר אחד אני יודעת אם ועדת ערר תיתן לי תשובה שלילית רק אז אני אוותר בלב כבד,
    אני לא אגיע לבית משפט, יש גבול
    אני חוששת מתשובה שלילית שלא אשקע במירמור, אני לא אגזים ואומר שיש לי הרגשה של חוסר צדק, שעושים לי עוול רציני.
    שרון, מה את חושבת על כל העניין מניסיונך המקצועי? אומנם כתבת לי במייל שיש לי סיכוי לקבל את האישור ,אבל אני כברמותשת מהריצות האינסופיות והוצאת הכספים על נסיעות ,איבחון וכו'... לא רוצה שכל המאמץ יהיה לחינם ובסוף אני אהיה שבורה ומתוסכלת
    האם את מכירה או שמעת על מיקרים דומים לשלי והאם לדעתך הסוף יהיה טוב?
    סליחה על החפירה
1 תגובות
עמוד 1
  • לירון יקירתי,
    אני כל כך, כל כך מצטערת על האכזבה...
    עם כל זה שתשובתם הייתה באיזשהו אופן - צפויה, גם לי וגם לך, זו בכ"ז אכזבה.
    ואני מאד מבינה את המקום שאומר "לא לוותר וללכת עם העניין הזה עד הסוף".
    את הכל אני מבינה, ואף התהליך שעשית מוכר לי וידוע. הדבר שאיתו אני מתקשה להסכים, והוא קשה לי בכל פעם מחדש, הוא העניין הביורוקרטי: שבמקום X לא מוכנים לראות מטופלים כי הם כבר לא גרים במקום C, אלא במקום Z...
    האמת, שזה מכעיס. ביורוקרטיה מעצבנת לשמה.
    לגבי הרופא ממגדל העמק - נשמע כצעד נכון לקבוע איתו פגישה כדי לנסות להשיג חוו"ד חיובית, עוד לפני ועדת הערר.
    הרופא שאיתו תיפגשי אם וכאשר תגיעי לועדת הערר, יהיה רופא מטעמם. יש פה סיכוי להטייה... לכיוונם. אינני יודעת האם מלכתחילה הם יגיעו כשאינם אובייקטיביים לגבייך, אבל חבל לקחת את הצ'אנס שכן. לכן זה חשוב שתגיעי מצוידת בחוו"ד טובה, שהיא מוטה כלפייך וכלפי האינטרס שלך.
    לגבי המחיר: אני יודעת שזהו המחיר תמורת התייעצות פרטית שכזו. המחירים בתחום הזה נעים בין 500-700 ש"ח לפגישה, גם אם היא קצרה מאד.

    לירון, תחושה של "חוסר צדק, שעושים עוול רציני" היא תחושה מאד כואבת. זה מכאיב לחוש שאת מופלית לרעה.
    עם זאת, אלו תחושות סובייקטיביות מאד. כלומר: הן שלך, ולאו דווקא משקפות את המציאות. יותר מכך: הן לאו דווקא אישיות כנגדך.
    לכל גוף גדול יש כללים ונהלים מסוימים, שלפיהם הוא עובד.
    אדם מסוים בהחלט עלול לחוש בזמן מסוים שהכללים והנהלים של גוף גדול מסוים - עובדים לרעתו ומפלים אותו לרעה. והתחושות של אותו אדם מסוים יהיו של קיפוח, עוול ופגיעה אישית.
    אבל, אלו הכללים והנהלים של הגוף הגדול! שבכלל לא מכיר את האדם המסוים והקטן, ואין לו כל צורך לפגוע אישית באותו אדם מסוים, אלא רק לעבוד לפי הכללים והנהלים שלו!

    אני מנסה לכוון אותך למחשבה הזו:
    האם ייתכן שמלכתחילה פנית לכיוון שסיכוייך בו הם קטנים (ובטח קטנים יותר מאשר של אנשים אחרים ללא ההיסטוריה שאת מחזיקה)?
    אינני טוענת, חלילה וחס, שאינך מסוגלת לבצע את העבודה על הצד הטוב ביותר - אני משוכנעת שיכולותייך גבוהות מעבר לדרישות.
    אבל יש איזשהו מכשול, שכנראה לא תלוי בך, ובוודאי לא ב"כאן ועכשיו" שלך. המכשול הזה יוצר קושי ביורוקרטי-אדמיניסטרטיבי-מינהלי שייתכן ויידרוש ממך משאבי התמודדות שאינך יכולה או רוצה להשקיע, וזו לגמרי זכותך.
    אני כמובן, לא אומרת לרגע - לוותר על מה שהתחלת. גם בלי קשר לדבר המסוים הזה שבתוכו את נמצאת כעת ועבורו את 'נלחמת' כעת - שווה לדעתי להוציא חוו"ד טובה, שתסתור במשהו את האבחנות הרפואיות מזמן הצבא.
    ולגבי הסיכויים?... אינני יודעת מתוקתי .
    זה תלוי בכ"כ הרבה גורמים, אפילו באיזה מצב רוח יבוא הרופא הראשי בועדה שתתקיים (בהנחה שתתקיים). כך שלגבי השאלה "האם הסוף יהיה טוב?" איני יכולה ממש לענות... לצערי.
    רק זכרי: גם כשאנחנו מקבלים לפעמים תשובה "לא טובה" - בסופו של דבר היא זו שמובילה אותנו למקום הרבה יותר טוב...
    אשמח אם תעדכני אותי בהמשך

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה