שרון, הכוונה בבקשה... - הריון ולידה

היי נועה
קודם כל - נגבי את הדמעות ונסי "לטפס" קצת מהייאוש.
גם אם, בסופו של דבר, תלכו לאבחונים, ועדת השמה ופסיכולוגית - זה ממש לא "סוף העולם". מתוך היכרות (ורק מתוך היכרות!!!!) אני מוכנה להתחייב לאמירה שאני מכירה משפחות ומצבים בהם התהליך של אבחון ויישום טיפול (קרי: ועדת השמה ופסיכולוג/ית) היטיב באופן משמעותי מאד עם הילד ועם המשפחה כולה. במצבים שאני מדברת עליהם (ומכירה אותם אישית) הפנייה לאבחון ולטיפול היוו את "קרש ההצלה" למשפחות. ומדובר על אנשים שבתחילת התהליך דיברו בייאוש רב, בחוסר אמונה ובכעס.

עם זאת,
מוכרחה לומר שאם הדיבורים האלו של הגננת - על כך שהוא "לא ממושמע ואלים" הופיעו מתחילת השנה, וכעת היא מדברת על איבחונים וועדת השמה - זה נראה לי (אישית) כקביעה מוקדמת מידי. כמה זמן עבר מתחילת השנה?... בואי נראה: השנה התחילה ב - 1 לספטמבר. היום אנחנו ב - 20 לאוקטובר. אם נוריד שבתות, חגי תשרי, בתוכם שבוע וחצי של חופשת סוכות, הסתגלות מחודשת למסגרת הגן לאחר כל יציאה וחזרה מחופשה, הרי שאנו מדברים על התנהגות ניצפית של הילד במצב שמוגדר כ"שגרתי", נטו - כ - חודש (ואולי אפילו מעט פחות).
עם כל הכבוד וההערכה לגננת, ויש לי באמת הרבה כבוד והערכה, סה"כ היא זו שנמצאת שם ומתמודדת עם התנהגויות של הילד שכנראה, באמת, מכבידות עליה בהתנהלות התקינה של סדר היום ושל הגן - הייתי ממתינה עם הקביעה של הצורך באבחון ובוועדת השמה, ובוודאי שהייתי ממתינה עם הפנייה הזו אלייך.

ייתכן שמה שכן הייתי עושה (אם הייתי אותה גננת) זה פונה אלייך ומבקשת את רשותך להזמין לגן פסיכולוג/ית ממחלקת החינוך, שי/תצפה על התנהגות הילד בגן - ולאחר מכן יוזמת התייעצות נוספת איתך ועם הפסיכולוג/ית.
בכל מקרה, לפני תצפית מדוקדקת על התנהלותו והתנהגותו של הילד בגן, לא הייתי פונה, ולא הייתי מסכימה שיפנו בשמי, לאבחון ולוועדת השמה.
ותתעודדי. ילד שהוא "לא ממושמע ואלים" בגן הילדים זה דבר לא נדיר, ובר טיפול בקלות ולרב - במסגרת הגן עצמו, עם עזרה חיצונית יחסית קטנה.

יהיה בסדר.
לגבי ההמלצות: כפי שכתבתי, ממליצה בינתיים לא לפנות באופן פרטי, אלא לברר בעירייה/מועצה אליה אתם שייכים מי הפסיכולוג/ית החינוכי/ת שעובד עם הגן הספציפי הזה, ולהזמינו/ה לתצפית בגן על הילד. את זה את צריכה לעשות בשיתוף עם הגננת שלו.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

היי שמש, לשאלתך, הגננת דרשה איבחון כבר בסוף חודש ספטמבר והבהירה שזה חשוב לה לצורך ועדת השמה ושילוב. מעולם לא קיבלתי מחמאה על בני. מעולם! על שום פעילות, התנהגות, יצירה, כלום. ביום שישי אחד היא אמרה ש"עבר בסדר" וש"הואהתנהג הכי יפה שהוא יכול". יש לציין שבצהרן הוא הסתדר יפה (גם שם מדי פעם היו גילויים של אלימות וחוסר משמעת אבל לא שמו על זה דגש מסויים כי זה לא היה דומיננטי). בנוסף, אין לו חברים בגן והוא מרגיש בודד. לפני שבועיים התקשה אליי הסייעת ואמרה שלא משתלטים עליו ושאני יגיע לקחת אותו והוא המקרה הכי גרוע בכל הקריירה שלה(אלו היו מילותיה). אני הבנתי חד משמעית שהילד שלי הוא לא ילד אהוב והודבקה עליו תוית של ילד מופרע וככה הו גם התנהג. היום העברתי אותו לגן חדש ואני מתפללת לשיפור. בנוסף קבענו אבחון אצל פסיכולוגית באופן פרטי. ד"א, כשאמרתי לגננת שאני מעוניינת להעביר אותו גן, היא מייד שלפה את הפלאפון שלה וחייגה לעירייה, ביררה לי מקומות פוניים, הפנתה אותי למקום הנכון, ואף הציעה שאקח איתי את הילד(זה היה בשמונה בבוקר) ואם נקבל אישור במקום כבר אביא אותו לגן החדש.

וואו. קראתי את הדברים הנוספים שכתבת.
קצת בשוק... קצת בהלם... קצת כועסת.
ואני רוצה לומר לך כך:
"מעולם לא קיבלתי מחמאה על בני. מעולם! על שום פעילות, התנהגות, יצירה, כלום. ביום שישי אחד היא אמרה ש"עבר בסדר" וש"הואהתנהג הכי יפה שהוא יכול"."
"לפני שבועיים התקשה אליי הסייעת ואמרה שלא משתלטים עליו ושאני יגיע לקחת אותו והוא המקרה הכי גרוע בכל הקריירה שלה(אלו היו מילותיה)."
אלו דברים חמורים. מאד!
אני חושבת שתפקידה של אם הוא להתנגד בכל תוקף לביטויים שכאלו על בנה וליחס שכזה כלפי בנה במוסד החינוכי בו הוא מתחנך.
זה חמור!!!!!!!!! מי היא אותה סייעת ומהי השכלתה כדי לקבוע שהילד (כבן 4 אם אני זוכרת נכון?...) הוא "מקרה חמור", ויותר מכך: "בכל הקריירה שלה"?...
אני מצטערת ומתנצלת מעומק ליבי על הבוטות שבה התבטאתי, אבל זה פשוט מרתיח.
נשמע שבגן הזה לא הייתה כל התכווננות כלפי הילד. לא היה כל ניסיון להבינו ולהבין את המניעים להתנהגותו - ואולי להבין שגם התנהגותו שלו, הגם שיוצרת מצוקה אצל צוות הגן והילדים האחרים - היא בראש ובראשונה מצוקתו שלו!!!!!!
נועה, אני ממש מרגישה שמחה על שהעברת אותו גן. כנראה שה"כימיה" בין ילדך לצוות הגן הראשון לקתה בחסר רציני.
ייתכן בהחלט שגם בגן השני יהיו דיבורים על צורך באבחון ובהתאמות בגן. את כבר תגיעי מוכנה לכך, ולי נותר רק לקוות שתתגלה הבנה רבה יותר לילד ולצרכיו בגן השני.
בהצלחה מתוקה, המשיכי לעדכן בבקשה

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

היי שמש, תודה על תגובתך. שכחתי לספר (נראה לי שאת עומדת שוב להתעצבן...) שכשהודעתי לגננת שאנו מעוניינים לעבור גן, היא נראיתה יותר משמחה ואף הציעה שאקח איתי את הילד לעירייה וברגע שנקבל אישור ניסע ישר לגן החדש... אני לא ממציאה.
אני כותבת עכשיו מכתב "תלןנה" נקרא לזה ואני רוצה לכתב כמה שיותר אנשים. מי לדעתך צריך לקבל את המכתב ?

היי נועה
כתבת את זה גם בתגובתך הקודמת. כבר קראתי, ואכן התעצבנתי...
לא נראה לי כראוי ליותר מידי התייחסות מצידך... (התגובה שלה הזו)
לגבי למי לכתב את המכתב שלך:
קודם כל, למחלקת החינוך בעירייה שלכם. על מחלקת החינוך לדעת שהיא מחזיקה בשכר עובדת שכזו (הכוונה היא גם לגננת וגם לסייעת אשר מפיה יצאו הפנינים האיבחוניים לגבי הבן שלך).
ליושב/ת בראש מחלקת החינוך ומ"מ (ממלא מקומו/ה)
לאחראי על האגף/המחלקה לחינוך לגיל הרך ומ"מ
לשירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) והעומד/ת בראשו
לגננת הגן
לסייעת הגן
הדגישי במכתבך את פניית הסייעת אלייך בכך ש"לא משתלטים עליו ושתגיעי לקחתו".
כמו כן את העובדה (שכתבת לי) שמעולם לא קיבלת מחמאה על פעילותו בגן.
בהצלחה ואשמח אם תעדכני

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

היי שמש, שוב תודה. שוחחתי עם המפקחת בטלפון ולבקשתה העלתי את הדברים על הכתב ושלחתי גם לכל הנוגעים בדבר גם בעירייה.
החלק היותר חשוב הוא שבני משתלב דיי יפה בגן החדש. כבר אחריי יומיים הגננת רמאה בפליאה שהוא כלל לא אלים (כי כנראה שלכך היא ציפתה) והוא מעסיק את עצמו יפה די הרבה זמן וידעה לספר על דברים שהוא יודע וסיפורים שהוא מכיר (מה שמעיד על כך שהיא טרחה לדבר איתו!) והחמיאה על התבטאות יפה ושפה עשירה. סוף סוף עוד מישהו רואה את הדברים!! הוכחה לכך שלא המצאתי. אין לך מושג איזו הקלה!! יש עוד דרך לעשות. פסיכולוגית שנפגשנו איתה אמרה שהוא כנראה היה בעמדת התגוננות כל הזמן ושלא כמונו המבוגרים לא היו לו כלים לבוא ולהתלונן או להסביר ולדרוש יחס אחר, אז זה ממש התבטא אצלו בעמדת התגוננות בצורה פיזית, ממש עם אגרופים ליד החזה ומהתנוחה הזאת הדרך קצה להגיע למצב של להשתמש בהם. בקיצור, אני רואה אור בקצה...
התמיכה שלך תמיד מאוד עוזרת. אני מאוד מעריכה את זה ואת הידע שלך. בכמה הזדמנויות, כמה מילים שלך עוזרות לי להכנס לפרופורציה ואני ממש מרגישה כאילו את לידי ומחבקת אותי (אני לא מגזימה). אני מברכת אותך שתקבלי משמים את הגמול המגיע לך על כך.

נועה יקירתי
קודם כל - אני מאושרת לקרוא על ההשתלבות של בנך!!!!!
זהו דבר שעושה לי חיוך אמיתי בלב, וגורם לאושר גדול.
ובהחלט מוכיח את הרגשתך לגבי הגן הקודם, שהייתה הרגשה גרועה.
ואני מסכימה עם הפסיכולוגית. לקטנים אין את הכלים שלנו יש... ולכן עלינו להיות פשוט קצת יותר רגישים אליהם - כי תמיד יש מידע שעובר. בדרך כזו או אחרת, ילד שרע לו - יראה את זה. אלה אנו, המבוגרים, שלעתים פשוט אטומים מידי מלקרוא ולהבין את המסרים העדינים של הקטנים שלנו.
אבל זהו אושר גדול שכך זה נגמר.
ואני מודה לך מאד על מילותייך. אלו מילים חמות ומחממות, ואני מעריכה את מי שיודעת להביע אותן.
הגמול שלי הוא בעיקר סיפורים שנגמרים בצורה טובה כפי שתיארת לי.
כשהקמתי את הפורום הזה, הקמתי אותו במטרה להיות עבור כל הילדים (ואמותיהם), באשר הם שם.
לכן, אני נמלאת בסיפוק עצום לקרוא שסיפור שהיה מלא באכזבות, מרירות ותחושות לא טובות לגבי ילד מסוים, נגמר בצורה טובה, מספקת ומתקנת עבור אותו ילד.
תודה לך

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T