net יקירתי
,
תודה על ההתעניינות. עדיין אין לי תשובות חד משמעיות. עדיין צריכה לעבור כמה בדיקות נוספות. ולגבי "ראש"...
- איזה מזל שיש דברים אחרים להתעסק בהם, לא ככה?...
אני ממש ממש שמחה מאד לקרוא על ההתקדמות! זה ממש נשמע שעשית חתיכת דרך!
ואני שמחה שחיפשת, ומצאת - כמה תשובות באינטרנט... זה בהחלט נשמע כך גם לי. ואני מכירה את ה'אילמות הסלקטיבית' - Elective mutism, שהיא אכן תופעה שנוטה להופיע בליווית הפרעות חרדה שונות (הפרעת חרדה מוכללת, PTSD, הפ' פאניקה, חרדת פרידה ופוביות שונות).
עם זאת, ועם העובדה שאני בהחלט מתרשמת מהיכולת שלך להיות במודעות מלאה לתופעות שלך ולמה שקורה לך ולמה שאת עוברת, ולדרכי הטיפול, והיכרות עם כיווני טיפול חדשים ואופציות אבחנתיות שונות - עם כל זה, אני רוצה לשאול אותך, האם עברת אי פעם אבחון 'אמיתי'? האם טופלת (או ניסית להיות מטופלת) ע"י איש מקצוע, או רק לבד? (אל תביני לא נכון, אני בהחלט מעריכה את היכולת שלך לחפש ולמצוא חומר טיפולי ברחבי הנט, וליישם אותו על עצמך. אני חושבת שזה ראוי להערכה ומעיד על יכולות גבוהות ומתוך כך, לפרוגנוזה טובה.)
מה שאני מנסה להגיד, זה שעם כל הכבוד לעזרה המוגשת הנט (והרי אני עצמי חלק מכך...
), הרי שיש מצבים מובהקים שבהם אין תחליף לפגישה פנים מול פנים במציאות (המציאותית. לא הוירטואלית) עם אדם שזהו מקצועו שיוכל לאבחן את הדברים, כולל מה שהיה בעבר, ולהתאים את הטיפול המיטבי, לעקוב אחרי התקדמות הטיפול ולהביא לסיומו המוצלח בעקביות ותוך תמיכה נדרשת למטופל.
אני באמת חושבת כך, וחושבת שזה נדרש במיוחד במצבים כגון חרדה לסוגיה (ואולי - במיוחד פוביות, שבהן מורכב במיוחד לאדם לטפל בעצמו ונדרשת משמעת עצמית הרבה מעל הממוצע - וכתבתי לך זאת גם בעבר.), דיכאון (בוודאי!), ומצבים מורכבים אחרים כדוגמת OCD ומצבים כפייתיים אחרים.
net יקירתי,
אינני יודעת מה אמרת לפסיכיאטר ומה הוא אמר לך.
אני רוצה לקוות שסיפרת לו את הכל בכנות, כולל היותך אם ל - 2 ילדים צעירים, ועדיין מיניקה.
אני רוצה לקוות שעם המידע הזה הוא המליץ על מה שהמליץ, מתוך ידע מלא אודותייך.
אני מצטערת עד מאד, אך לא אוכל לייעץ, בוודאי שלא מעל גבי הפורום, לגבי לקיחת תרופה זו אחרת, בוודאי שלא לאחר שהתייעצת עם פסיכיאטר מוסמך, והוא כבר המליץ לך על כדור כזה או אחר.
בכלל, ייעוץ תרופתי הוא עניין לרופא, ולרופא בלבד.
באופן כללי אוכל לומר לך את שכבר אמרתי בעבר:
כפסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית אני מאמינה ביותר בשיטה ההתנהגותית קוגניטיבית ובשינוי תבניות מחשבה כדי לטפל בהפרעות חרדה לסוגיהן, ובמיוחד בפוביות. אני רואה את ההצלחה של סוג טיפול זה בהפ' חרדה מידי יום. זה ניתן וזה אפשרי, ולדעתי - יעיל יותר וקל יותר מאשר טיפול תרופתי.
א-ב-ללללללללללללללללללללללללללל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש מצבים שבהם טיפול תרופתי הוא נדרש ואף חיוני - כדי לשבור מחסומים טיפוליים שאין כל דרך אחרת להתגבר עליהם, ולהביא לצמיחה, שינוי והצלחה בטיפול הנפשי. אלו הם צמיחה, שינוי והצלחה שלאט מביאים להורדת הטיפול התרופתי עד להעלמתו כליל.
ייתכן שאת צודקת, ואת אכן זקוקה לטיפול תרופתי.
וייתכן בהחלט שאת מסוגלת להביא לתוצאות טיפוליות משביעות רצון לבדך או עם עזרת איש מקצוע.
דבר זה לא אוכל להגיד לך מעל גבי דף זה, ולו בשל העובדה הפשוטה שאיני מכירה אותך מעבר לדפי פורום זה.
למה שלא תמשיכי להתייעץ עם הפסיכיאטר שכבר התחלת ייעוץ אצלו?...
בכל דבר ובכל עת, אשמח לקרוא עידכונים ממך ו/או אם יש לך עוד שאלות/דברים שברצונך להבהיר.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T