התמודדות עם פחדים - הריון ולידה

היי ,
אני חושבת שהדרך של הימנעות היא מוטעית. דווקא ההימנעות תחזק את הפחד, בכך שהוא יראה שאת 'מסכימה איתו' ואכן לא לוקחת אותו להצגות ומקומות רועשים, וכך המסר שיעבור אליו יהיה מסר של: "היי! אני כנראה צודק בפחד שלי... אפילו אמא חושבת שהצגות ומקומות רועשים זה דבר מפחיד ומי יודע מה יש שם, ולכן לא לוקחת אותי!"
מצד שני, אני בהחלט חושבת שהדרך של "לקחת בכוח" היא מוטעית, לפחות כמו דרך ההימנעות, אם לא יותר... וזאת מכיוון שאם תקחי אותו בכוח או חלילה תכריחי אותו להישאר במקום בו הוא רועד מפחד ולא רגוע - המסר שיעבור אליו יהיה מסר של "לא שומעים אותי ולא רואים אותי! ולא מתחשבים באיך שאני מרגיש. לאמא לא אכפת שלא נוח לי ושאני לא רגוע" - וזהו מסר של חוסר אמון, ועם חוסר אמון בוודאי שלא ניתן לבנות בטחון...
אז, אני חושבת שההצעה בסוף דברייך של "לחשוף אותו באופן הדרגתי וקבוע" היא ההצעה האולטימטיבית.
נסי להתחיל ב"קטן", גם בשל העניין הכלכלי. חבל להתחיל ישר בהצגות ובמופעים שמחירם גבוה, רק בשביל לנסות ולראות אם הוא לא מפחד, ולגלות שהוא מפחד ולצאת לאחר 10-15 דק' - זהו מצב בו קצת חבל על ההשקעה במחיר ההצגה/המופע היקר...
נסי לקחת אותו בתחילה לפעילויות מעט רגועות יותר, למשל: שעת סיפור בספרייה, הצגות קטנות במרכז הקהילתי (בדר"כ הצגות אלו הם עם פחות קהל ועלותן פחותה מהצגות בהיכלי התרבות וכד'), הופעת קוסם קטנה, וכד'. קיצור - בינתיים, פעילויות יותר "בקטנה", במטרה לחשוף אותו 'לאט אבל בטוח' ולבנות לו את הבטחון בפעילויות מחוץ לבית. לאט ביטחונו יגדל ותוכלי ללכת איתו גם להופעות "גדולות" יותר ואולי אפילו לחזור לפעילות בג'ימבולנד...

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T