בעיית שינה - הריון ולידה

קודם כל - מזל"ט על מעבר הדירה!
אז... כמו שאת יודעת, זו בהחלט יכולה להחשב תופעה נלווית למעבר הדירה, ולמעבר הספציפי שלה לסביבה החדשה, ולחדר החדש. העובדה שמשך הזמן של הבכי והצרחות הצטמצם מ"כל הלילה", לשעה אחת במשך הלילה - רק מחזקת את זה, ובהחלט נותנת תקווה שעם עוד קצת זמן, גם השעה הזו תצטמצם ותרד - אולי לא בבת אחת, אך כל פעם תשימו לב שמשך זמן הבכי והצרחות הולך ויורד עד להיעלמות.
בינתיים, אימצתם לכם איזושהי 'טכניקת פעולה' להתמודדות עם הקושי שלה.
קודם כל, אני רוצה לחזק אותך בקשר לזה - אתם עושים משהו, את פועלים ומגיבים לקושי שלה, ונעשים בהחלט ניסיונות להתמודד ביחד איתה עם הקושי שלה.
זה כבר טוב ומראה על נכונות ורצון מצד שני הצדדים (אתם - ההורים, והיא - הילדה) לפתור את העניין, ואמנם - יש תוצאות - הצטמצמות זמן הבכי והצרחות.
עכשיו, את כותבת שזה "לא נראה לך נכון במיוחד". למה? מה בהתנהלות שלכם לא נראה לך נכון?...
היא הרי בוכה וצורחת כי יש לה צורך להרגיש ביטחון בנוכחותכם בסביבה חדשה ולא מוכרת (כך אני משערת). אתם, מצידכם, מושיטים לה את הביטחון שלו היא זקוקה, בצורת "אני אשן לידך" - אך, באופן שאותו הרגשתם כהכי נכון (לכם ולה) - אתם עושים זאת עם גבולות: "אשן לידך, אך רק אם תהיי מסוגלת להירגע, ולא לצרוח".
זה נשמע לי כמהלכים נכונים לטפל בחרדה הזמנית שלה בלילות, חרדה זמנית שהיא תוצאת מעבר הדירה וזמן ההסתגלות לסביבה לא מוכרת.
אני במיוחד מדגישה (ושוב...) את עניין הזמניות שבחרדה. בהחלט יש לצפות שכאשר תחלוף תקופת ההסתגלות הזו והילדה תתרגל לבית החדש, לסביבה החדשה ולחדר החדש, חרדתה תפחת עד תיעלם, ושנתה תהיה רגועה בהרבה.
בינתיים, נראה לי שאתם עושים את הדברים הנכונים - אתם נותנים מענה לתקופת ההסתגלות שהיא עוברת, תוך כדי הצבת הגבול ולימודה להירגע כדי לקבל את נוכחותכם המרגיעה במלואה.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

תודה רבה על התשובה.

אני לא יודעת למה זה נראה לי לא נכון, אולי בגלל שציפיתי שאחרי חודשיים וחצי היא תתרגל, אני לא יודעת .

תודה, אני מרגישה יותר טוב עכשיו עם ההתנהלות שלנו.

יום טוב!