. - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש

  • ליאני אמא אוהבת אותך הכי בעולם...

2 תגובות
עמוד 1
  • ליטלי מה שלומך מתוקה?...
    אני מתארת לעצמי שלהיות בחודשי הריון מתקדמים, עם בטן שבטח כבר מכבידה למדי, עם החום הבלתי נסבל שעבר עלינו בחודשים האחרונים (ועדיין... למרות שכבר חורף! לפחות לפי אלי ישי והשעון...), עם עבודה פיזית קשה מהסוג שאת עובדת, ועם כל זה להיות מטופלת בילדה קטנה, בית ובעל - זה בוודאי לא קל. בכלל בכלל לא קל...
    אני מתארת לעצמי כמו כן, שגם לי עצמי, בתנאים כמו שלך, היו "עולים הפיוזים" מהר...
    ואני מתארת לעצמי שאת מרגישה ממש רע עם עצמך לאחר אבדן השליטה הרגעי והרמת היד על ליאן.

    וזה מה שזה, יקירתי - אבדן שליטה. כי זה ברור שאין לך כל רצון להכות את בתך אהובתך. את גם לא ממש מתכננת את הסיטואציה הזו בבקרים, עם התעוררותך מהשינה: "היום אכה את ליאן"...

    ובכל זאת, מה קורה שם?
    קורית איזושהי סיטואציה שמוציאה אותך משלוותך (ו-כן, ייתכן מאד שהתקופה הזו, וגם זו הבאה לטובה, יזמנו לך הרבה סיטואציות שכאלו מידי יום...), ואת מוצאת את עצמך מאבדת את יכולת השליטה על רגשותייך ובעיקר על מעשייך - ומרימה יד על ליאן.
    בואי נקרא לזה בשם: את מכה אותה. חשוב לי להתייחס לכך משני היבטים: ההיבט הראשון הוא, פשוט, ההיבט של הפעלת כוח על מי שכוחה פחות משלך. וזה, לבדו - קצת "לא פייר". ההיבט השני הוא ההיבט של למידת התנהגות. לא ירחק היום וליאן תלמד (ממך) שמכות הן דרך להשיג דברים שקשה להשיגם בדרך אחרת. חשבי אם זה השיעור שאת רוצה ללמד אותה.
    ועכשיו אני רוצה להתייחס ל"מה לעשות":
    אני מבינה ממך שהסוגיה שמעסיקה אותך הרבה היא הסוגיה (הקשה) שנוגעת לאיזון שבין שימת גבולות ברורים לבין גמישות. עד היכן את עומדת על הגבול שעד אליו את מוכנה ללכת עם ליאן? (דיבור בחוצפה? עמידה עקשנית "על שלה"? קללות? יריקות? עושה משהו שביקשתם שלא תעשה?) ואיך את יכולה להגמיש מעט את הגבולות הברורים הללו, ולו רק כדי לא להגיע לאלימות?
    ובכן, הסיכוי להפסיק את ההתנהגויות הבעייתיות (אצל ליאן, ואצל כל ילד) גדל כאשר לא מסתפקים רק בבלימה ("אסור!", "אני לא מרשה!", את מתנהגת לא יפה!" ועוד פנינים שכאלו), רק בלתת הוראות "מה לא", אלא כאשר מציעים אלטרנטיבה שמשיגה באופן חלקי מטרה דומה. למשל: הצעה לפרוק תוקפנות בדרך אחרת (במקום לירוק, לטרוק, לזרוק או לקלל) - למשל להציע ללכת לגינה או לחצר ולשחק בכדור, לרוץ או לרכב על האופניים. לקלוע בחיצים על המטרה שעל הקיר. לקלוע כדורים מספוג לסל שתלוי מעל הדלת בחדר. לתופף בתופים, ועוד רעיונות.
    הכוונה היא שאלו הן הצעות שמנקזות מתח שמצטבר תוך כדי ה"התנגשות" איתך - מתח שסופו (אם לא ינוקז לפעילות פורקת תוקפנות כלשהי) להביא להתנגשות אלימה ביניכן.
    שיהיה קל מותק

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
  • תודה
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה