אמא לשניים... - הריון ולידה

מאיושקה!
ברוכה השבה!!!!!!!
וואו!! איזה חתימה משגעת... התמונות יפהפיות... ואמיתי זה אחד השמות המשגעים...
אז... קודם כל - מזל טוב, המון המון המון!
ו.... מזל טוב לך, אישית - הנה, נולדת כאמא לשניים...
חבלי הלידה לא קלים, זה בטוח.
איך אומר השיר? "איך שיר נולד? כמו תינוק: בהתחלה זה כואב, אח"כ יוצא החוצה, וכולם שמחים, ופתאום - איזה יופי, הוא הולך, לבד"...
אז, כן.
בהתחלה זה כואב, כמו שאנחנו יודעות.
אח"כ - יוצא החוצה, ויש שמחה גדולה...
ובין זה לבין "פתאום, איזה יופי, הוא הולך, לבד"... - עובר זמן. לזמן הזה קוראים "הסתגלות". זוהי ההסתגלות למצב החדש, לדרישות החדשות, להרגלים החדשים, לתינוק החדש...
את ממש ממש שם עכשיו....
אני יכולה להבטיח, מכאן, רק דבר אחד: זוהי תקופה זמנית. וכמה שהיא קשה, היא תעבור, ויבואו ימים רגועים ושמחים יותר. ימים שבהם את תדעי איך לפנות לאליה ומה לצפות ממנו, ואליה יתרגל ויסתגל היטב לסדר החדש שנוצר עם בואו של אמיתי למשפחתכם.
זה יבוא. בטוח. בקרוב.
ובינתיים: אני כותבת, כדי שתהיי מודעת לכמה היבטים בתהליך זה, של הסתגלות:
השתדלי להעניק תשומת לב בלעדית לאליה, הגדול, גם אם זה לזמן מועט וקצוב בלבד, מידי יום.
נסי לראות את אליה הגדול כמודל, וכמי שיכול לעזור בטיפול, גם אם העזרה כרוכה בהרבה ויתורים ובסבלנות.
נסי להפנות את גילויי חוסר הסבלנות/ההשתוללות של אליה לאפיקים "מותרים" על ידך: העבירי לו מסר ש"מותר לומר שכועסים" (או לכעוס ממש), מותר לבעוט בכדור (בגינה או תוך משחק - לא ליד התינוק או בקרבת הבטן שלך), מותר לקרוע עיתונים או ניירות (כאמצעי להוצאת אגרסיה ו"מרץ"), מותר להשליך חיצים (למשל, במשחק "קליעה למטרה") - אך אסור לפגוע בתינוק או בך.

אם תחזרי על מסרים אלו באופן עקבי, ותאפשרי לו אפיקים אחרים להוצאת ה"השתוללות" שלו, ולביטוי תחושותיו, לא תצטרכי להיאבק בו על דברים שאסורים כמו השתוללות בקרבת אמיתי או בקרבתך.



שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T