זקוקה לעצה- עזרה - הריון ולידה

אני ממליצה בחום להשאיר במיטה ולא להתחיל להוציא אותה, כי אז מה שמרדים יצטרך להיות גם בפעם הבאה, ואם זה סיבוב בעגלה/ אוטו ידיים וכו', זה מה שהיא מצפה שיקרה כל פעם ...

הכוונה שלי לא להשאיר אותה לבד אלא להיות איתה,
להרים מדי פעם אם היא ממש בוכה,
ולהחזיר למיטה כשהיא נרגעת,
לדבר אליה בטון רגוע ושליו ולחזור כל פעם על אותו משפט
משהו בסגנון "עכשיו ישנים במיטה"
בלילה הראשון זה יקח הרבה זמן, אבל זו השקעה משתלמת...
[/]/]

היי ,
מתנצלת על תגובתי המאוחרת.
אני מודה לזהר על תשובתה החכמה, ומסכימה איתה.
ומוסיפה:
במהלך השנה הראשונה לחיים, קורים בהכרח שינויים הנוגעים ל"קצב ההסתגלות לחיים". אלו הם שינויים הן פיזיים - ממצב של שכיבה עם תזוזות קטנות בלבד, עבור להזזת גפיים וראש באופן יותר מכוון ונשלט, ועד לתחילת תנועה - סיבוב, התהפכות, משיכה לישיבה, עמידה והליכה. והן שינויים מנטליים ובהרגלים - תזונה, שינה, סדר יום.
בהכרח יהיו שינויים הנובעים הן מפנימיותו של הילד (הסתגלות לקצב החיים ואימוץ "שעון ביולוגי" חדש ומתאים לסביבתו של הילד) והן מהעולם החיצוני לו (עודף גירויים וחשיפה לגירויים חדשים) - שינויים אלו קורים ביתר שאת בשנה הראשונה לחיים.
אני מסכימה עם חברתי לגבי "טקטיקת הפעולה" במקרה של התעוררות ובכי.
טקטיקה זו משדרת רוגע ושמירה על שגרה - אלמנטים חשובים (ואף חיוניים) על מנת לשמור על השגרה המבורכת שכבר התחילה להיווצר אצלכם.
ייתכן שאמנם בלילות הראשונים (לילה, שניים, שלושה) הדבר יגרור יתר בכי וצעקות. אך בהמשך, הדבר ישתלם עקב השמירה על הקבוע והמוכר - שלו יכולת הרגעה מופלאה.

בהצלחה רבה, ושנה טובה ומתוקה ומבורכת

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T