סיפור מעציב...
אני מחבקת אותך חיבוק גדול...
וקודם כל - מסכימה עם קודמתי.
אביך אדם מסכן, אדם שהגיע לשולי החברה...
כנראה שחלק מזה, באחריותו. הוא נשפט על פשע שכככל הנראה ביצע - ושילם את חובו לחברה, בכלא.
אין זה קל לבת לדעת דבר זה על אביה, ועוד יותר לא קל לדעת מהו הפשע שבגינו נשפט ונכלא.
ליבי איתך
.
אני רוצה להציע לך דרך להסתכל על הדברים: אביך אדם שפשע - נשפט - נכלא - שילם את חובו לחברה - וכנראה חווה משבר גדול, והתדרדר עד כדי איבוד עבודה ואובדן היכולת להתנהל ולהתקיים בכבוד במציאות חייו.
אבל - הוא עדיין אביך, לטוב ולרע.
את הורינו, ואת ילדינו - איננו יכולים לבחור. כל אדם אחר שסביבנו - כן ניתנת בידינו האפשרות לבחור האם "מתאים" או "לא מתאים" לנו לצרף למארג חיינו. במקרה של הורינו וילדינו - אין לנו אפשרות זו. הורינו הם הורינו, לטוב ולרע. וכך גם ילדינו - לטוב ולרע.
אני מרגישה מבין מילותייך את המצוקה הקשה שבבלבול - את כמו אומרת: "הוא עדיין אבי, אך הוא מגעיל אותי"...
הביני: זהו, נכון לכרגע, אביך. אדם שבור, כנראה לא מאד בריא, שחווה משבר גדול בעקבות פשע שביצע וההתדרדרות שבאה לאחריו.
ביכולתך להחליט שלא יהיה לך קשר איתו בכלל - כדברייך, עקב הרגשת ה"גועל" וההאשמה בחוסר אחריות ובחוסר תפקוד. זוהי זכותך - כאדם בוגר. אבל הוא עדיין יישאר אביך.
וביכולתך להחליט לקבלו, עם כל מי ומה שהוא, כולל ביטויי האהבה כלפייך שמבטאים את רצונו העז לקשר איתך.
את מבטאת בדברייך אמביוולנטיות - מצד אחד גועל ורצון להתרחק, מצד שני נקיפות מצפון על רצונותייך האלו והכאה על חטא בשל ידיעתך את מושגי כיבוד אב ואם.
אני יכולה מאד להבין את האמביוולנטיות, שנובעת כולה (כך נראה) - מהתלבטות "מוסרית" של "מה יותר מוסרי ממה".
אני חושבת, שעבורך - קבלת ההחלטה באיזו דרך לבחור - התרחקות או השלמה עם מי ומהו אביך וקבלתו - החלטה זו דורשת מחשבה נוספת, ואולי התייעצות עם הקרובים לך, אמך ובעלך. אם את קרובה לדת ויש באפשרותך להתייעץ עם אדם נוסף לפי אמונתך (רב אולי) - ייתכן שגם זה מומלץ.
שיהיה בהצלחה, ובהשלמה - והלוואי שתזכי לשקט ולשלווה שבהחלטה מתוך שלמות הנפש.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T