שלי יקירתי
,
אני מתנצלת על הזמן שעבר עד לתשובתי.
אני מבינה את הסיטואציה עם הבובה. זוהי סיטואציה שוודאי העמידה אותך במצב בלתי נעים ומעורר מחשבות לגבי ההמשך. למרות שכרגע דניאלה עדיין קטנה מידי כדי לפתח איתה שיחה בוגרת ומחכימה על הנושא, אני מסכימה איתך שזהו נושא שתידרשי לו בהמשך, וייתכן שאפילו בקרוב. ולכן הייתי רוצה לכתוב לך מספר דברים, אותם תקחי כ"צידה לדרך" להמשך. חשבי מעט על הדברים וייתכן שיסייעו לך לגבש תכנית תקשורת נכונה עם בתך בעתיד הקרוב.
אבל ראשית רציתי לחזק אותך בתחושתך שאין לזרוק או "להעלים" את הבובה, אלא להתמודד עם המסר שעובר דרכה, בכל גיל - בצורה הנכונה לו.
ולענייננו:
ההגדרה הנורמטיבית של משפחה - "זוג הורים הנשואים כדת משה וישראל" - אינה מתאימה לכ - 43% מהמשפחות בישראל (ד"ר כצנלסון, ע. 2005). אלו הן משפחות חד הוריות, חד מיניות, זוגות מעורבים, זוגות בני דת שונה, ידועים בציבור, ועוד. משפחות חד הוריות הן משפחות שבהן הילד/ים מתגורר עם הורה אחד. לפעמים החד הוריות היא תוצאת גירושין, מוות במשפחה, או לידה של האם מחוץ לנישואין.
מחקרים עדכניים מראים שהקשיים העיקריים שבפניהם עלולים לעמוד ילדים במשפחה חד הורית הם: היותם חריגים - למרות שתדירות תופעה חברתית זו הולכת וגדלה, היעדר דמות היזדהות גברית - בעיקר אצל בנים, כעס על האב - המסתתר או הנוטש, שאלות הנוגעות לנושא הקיומי - "עד כמה אני ילד רצוי?", סימני שאלה לגבי "הסוד" - "מי האב?", "איך הוא נראה?", "מה האופי שלו?", לפעמים הילדים מתמודדים עם הורה אחד שעובד קשה לפרנסתם, ועם קושי כספי.
ואילו הקשיים העיקריים שבפניהם עומד ההורה במשפחה חד הורית הם:
גידול ילד בלי להתחלק בעול ובאחריות עם שותף, בסביבות חברתיות מסוימות - קיים היעדר תמיכה חברתית, קושי לשים גבולות כשמדובר בהורה בודד, רגשי אשם על הסבל שנגרם לילד שגדל ב"משפחה מיוחדת".
חשוב לי לציין
שלמרות הקשיים מרבית הילדים במשפחות חד הוריות אינם ילדים בעייתיים!! ויש להיזהר מלייחס את עיקר קשייו של הילד לעובדת היותו בן/בת למשפחה חד הורית!!!כפי שכתבתי, חוסר קשר עם האב יכול לנבוע מכמה סיבות, אך האם תמיד יכולה להתמקד במה שיש: שמחתה בילד - הוא לא "ילד/ה בטעות"!!, הפסד של האב על שאינו נמצא בקשר איתו/ה - כלומר, היא איננה "עול"!!, העברת המסר ש"אנחנו משפחה!" - כלומר, היא אינה "ילדה ללא אבא"!!, ושגם משפחה קטנה יכולה להיות תא משפחתי חם ומחבק ואוהב.
מה לא כדאי לעשות?לאסור עליה לשאול שאלות בנושא (הנושא הוא לא טאבו).
להעביר מסר שמשמיץ את הגברים (שהם לא אחראים או לא אמינים).
להעביר מסר שהיא נכפתה עלייך בלי רצונך...
להעביר מסר של דחייה על ידי האב ("אבא לא רצה אותך"...).
כמו"כ, כדאי לא להעביר מסר שעקב החד הוריות היא חייבת לא להכביד עלייך כי את מתמוטטת מעצם גידולה...
אין להסתיר את העובדה שהיא בת למשפחה חד הורית (לא לספר שאבא במילואים או בנסיעה ארוכה לחו"ל וכו').
בגיל מאוחר יותר - לא להעביר מסר שאינטימיות היא מצב בלתי אפשרי ("אין סיכוי שגבר ואישה יוכלו להסתדר ביחד"...)
אין להעביר מסר שתכונותיה ה"רעות" הן כנראה מהאב ("הוא זה שאשם בחסרונותיה")
אין להעביר מסר שהיא "מסכנה" ויש לפצותה על היעדר האב.
אין להעביר מסר שתפקידה הוא להוות איזשהו "פיצוי" להיעדרו של אביה.
והכי חשוב:
עומדת בפנייך משימת הורות אתגרית. ניתנו לך הכוחות לעמוד בה באופן טוב במיוחד!! ביצירת התא המשפחתי האינטימי והקטן של שתיכן טמונים זרעי האתגר - והסיפוק וההנאה האדירים. קחי את הזרעים וטפחי אותם. הפרח שיצמח בסופו של דבר - שלך הוא יהיה לעולם.
שנה טובה ומתוקה יקירתי
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T